קללה

פרק 16

אני מתעוררת בבוקר הרבה יותר מוקדם מאיידן.אני בסלון והוא בחדר שינה בקומה למעלה.השעה 10 בבוקר.מסתבר שהגבר הזה כן אוהב לישון.אני מחליטה להפריע לו לשינה.אם הוא כבר כאן,בבית בתוך מלון שלנו,הגיע הזמן שהוא יקום.

מהמטבח,לקחתי סיר וכף.אני הולכת להעיר אותו בדרך מאוד שמחה היום.אני עולה למעלה,בשקט בשקט אני פותחת את הוילונות.נהיה קצת אור אבל זה לא מפריע לו להמשיך לישון על הבטן ולהראות את גבו החסון והמקועקע חלקית.

אני נעמדת מול המיטה.ממש קרוב לאוזן שלו.ואחת שתיים ושלוש אני דופקת את הכף במכסה.ובאותה נשימה,אני שורקת שריקה ארוכה.אוו איך הוא הולך לקום,כמו כדורגלן הוא יקום עכשיו.

"1...2..3.. הפ הפ על הרגליים!"אני ממשיכה בסילסולי הכף והסיר,עולה על המיטה.קופצת עליה.והנה הוא קם.משפשף את עניו,פניו מופתעות.ואני שמחה.שמחה מאוד שהערתי אותו ופעם ראשונה אני רואה אותו במצב שינה.
"יפה לך לישון בשעה כזאת חביבי!אבל הגיע הזמן לקום."אני מזמרת מפה לשם,הסיר עדיין משמיע קולות מהכף שאני דופקת בו ואיידן?כרגע מת מצחוק.
"תגידי לי פסיכופתית קטנה ,מה את עושה?"הוא שואל אותי ואני עוצרת את כל המחזה הנפלא עם הסיר והכף.
"מעירה אותך!מה בנוסף לכל הטעויות שאלוהים ברא בך,הוא גם עיוור אותך?לא שמים לב מה אני עושה?"
אני שואלת אותו בציניות ומחייכת חיוך רחב.הוא עובר למצב ישיבה.נשענן על גב המיטה.שתי ידיו מאחורי ראשו ועניו ננעצות בי.
"בואי אלי משוגעת קטנה בואי."הוא מושך אותי אליו עם ידו וגורם לכך שאני מתיישבת עליו.הוא מנשק את הצוואר שלי,השפתיים שלו נורא חמימות ונעימות.אבל אני?מעדיפה ללכת בזה הרגע.
"אתה שומע את זה איידן?"אני מזיזה את הראש שלו מהצוואר שלי והוא מסתכל עלי כלא מבין.
"שומע מה?"הוא שואל אותי ואני מצביעה על האוזן שלי."המטבח קורא לי להחזיר את הכף והסיר למקום."אני מצחקקת וקמה ממנו,מרגישה את המבט שלו סורק את כל גופי.
אני יורדת למטה.איידן אחרי,כשהוא יורד למטה הוא פונה למסדרון שבו נמצא חדר המקלחת ובערך חמש דקות אני לא רואה אותו ולא שומעת אותו.אחרי החמש דקות האלה שבהם אני מחזירה את הסיר והכף למקום ועל הדרך מחפשת משהו מתוק במקרר לאכול על הבוקר,אני מרגישה ידיים גדולות מחבקות אותי מאחורה ושפתיים חמימות מנשקות את העורף שלי.
אבל אז משהו מאוד מחריד קורה.הידיים האלו,מדגדגות אותי בכל גופי.ואני נשפכת מצחוק.עוד רגע ומתה מהדיגדוגים האלה.
"איידן די כבר!אני אמות.."אני צועקת עליו ובו זמנית צוחקת ועל הדרך מנסה להרחיק את הידיים שלו ממני אבל כמובן ללא הרבה הצלחה.
"איי איי תמותי!בול דיגדוגים.אולי בגלל שזה על הבוקר את יודעת אז יש מצב."הוא מנשק את שפתיי נשיקה רכה ופותח את המקרר אחרי שסגרתי אותו.איי איי תמותי?אוקיי איידן,הבא נראה מי ימות ראשון.

אחרי שהוא מסיים עם המקרר ושותה את המיץ תפוזים שלו.הוא מתיישב מול האי בחלק הקדמי שלו.עכשיו נראה איידן,עכשיו נראה הכל.אני פותחת את המקרר,מוציאה משם קופסה של עגבניות שרי.יהיה מעניין,אני בטוחה בזה.