4 לאפריל 2012
אמילי אברנת'י זה השם שלי.
זה השם שלי ותמיד שנאתי אותו. אני תמיד אשנא אותו.
ולמה אני שונאת אותו אתם שואלים?
כי הוא מזכיר לי את כל הרגעים הנוראיים שקורים לי בחיים. ועוד יקרו.
שלשום מלאו לי 14, ובמקום להיות באיזו מסעדה ולחגוג, אני עומדת במקום שאני הכי פחות רוצה להיות בו. לא כי אני לא אוהבת את מה שאני הולכת לעשות, אלא בגלל שאני פוחדת שיצחקו עליי.
לא, בעצם אני יודעת שיצחקו עליי.
אני עומדת מול המראה ומסדירה את נשמתי. בוהה בעצמי, נגעלת.
אני שמנה. יש לי שיפולים של שומן בבטן, רגליי נוגעות אחת בשנייה ואין בניהן מרחק קטן של אוויר, אפילו לא קצת.
אני ממשיכה לבהות בעצמי.
הסנטר שלי כמעט כפול. מזרועות ידיי מדלדלים שומנים שגורמים לי להראות מגוחכת.
אני שונאת את עצמי.
אני מנסה להתיק את מבטי מן המראה שמשקיפה את בבואתי המכוערת, אך לא מצליחה. ואני ממשיכה לבהות בעצמי בגועל.
יש לי שיער חום והוא מעצבן. הוא חלק-גלי חסר צורה ולא מסתדר. תמיד יוצאים ממנו שוונצים מכוערים שגורמים לי להיראות לא מטופחת.
עיניי לפחות קצת מיוחדות. הן גדולות מידיי לפניי השמנות ממילא, אבל זה לא גורם להן להראות פחות פעורות ופחות מבוהלות. שנאתי גם את זה.
הן היו בצבע דבש, ומסביב לאישוניי היו עיגולים בצבע ירוק-אפור.
זה היה הדבר היחיד שאהבתי בעצמי, והייתי אסירת תודה שאולי עיניי יצליחו למשוך את תשומת הלב של אנשים מהגוף המגושם והשמן שלי.
הלוואי שהייתי יודעת ממי קיבלתי אותן, אבל אני לא יודעת.
כי נחשו מה? לא מספיק שאני דפוקה על כל הראש, אני גם מאומצת, ואני שונאת את ההורים המאמצים שלי.
אני שונאת כמעט כל דבר בחיים שלי, שמתי לב.
כל דבר, חוץ מהחברה הכי טובה שלי, אריאל.
"אמילי!"
וכאן הצטערתי שאמרתי את זה לעצמי, כי אריאל בדיוק נכנסה לחדר התלבושות ומשכה אותי מן הבבואה.
"מה את עושה כאן כל כך הרבה זמן?" היא נשפה בקול. "כולם מחכים בחוץ!"
גלגלתי עיניים. "אני יודעת, אריאל. אני רק..." קולי גווע. אני לא אגיד לה שבהיתי בעצמי כל הזמן הזה בגועל.
היא לא תבין אותי. היא גבוהה ורזה כמו מקל, ותמיד ייחלתי לעצמי להראות חצי ממנה.
שיערה בלונדיני ועיניה כחולות, טיפוסי לנערה שגודלת בבוסטון.
אני? לא כל כך.
"נו, בואי!" קולה הצווחני והילדותי נשמע באוזניי ואני נותנת לה למשוך אותי אל עבר במת הריקודים, כשלגופי שום דבר חוץ מבגד גוף מצועצע בצבע ורוד מתוק שמדגיש את כל השומנים המזוויעים של גופי.

YOU ARE READING
Great Danger
Romanceאמילי אברנת'י היא ילדה שמנה. מאז ומתמיד היא שנאה את עצמה, את איך שהיא נראית וכמובן את משקלה. היא ילדה מאומצת, והיא ממש לא מסתדרת עם ההורים המאמצים שלה ועם אחותה החורגת, סשה. הכל מסתבך ומתהפך כששכנים חדשים עוברים לגור על ידם כשהיא קטנה. אמילי פוגשת...