פרק 14
-חברות
"אמה" שמעתי מישהו קורא לי
"נו אמה כבר מאוחר, אנחנו חייבות ללכת" הקול אמר .
הסתובבתי וראיתי מישהו קצת במעורפל, אחר כך הצלחתי לזהות שזו אמילי .
"אמה , את צריכה לחזור לפני שיגלו שנעלמת" היא אמרה .
"מי יגלה ?" שאלתי . מה היא רוצה ממני בכלל ?
"וואוו אמה את שיכורה לגמריי, הגזמת" היא אמרה .
"אני בכלל לא שיכורה" אמרתי ומעדתי , כנראה דרכתי על אבן או משהו
"בואי נחזיר אותך" היא אמרה .
"אבל כיף לי פה" אמרתי.
"צריך להחזיר אותך" היא תפסה אותי ביד וגררה אותי החוצה . לא יודעת מה קרה לי אבל היו לי סחרחורות והתנדנדתי מצד לצד. כנראה אכלתי משהו לא טוב
"בואי" אמילי דחפה אותי למונית , שהייתה בצבע ירוק . מצחיק. ממתי מוניות בצבע ירוק? הן אמרוות להיות אדומות בכלל.
כעבור כמה זמן הגענו, ואמ הכניסה אותי דרך שער מוזר .
"שיט , מישהו מגיע" אמה אמרה ודחפה אותי ונפלתי מאחורי איזה עץ .
"אווץ' ! מה את חושבת שאת עושה ?!" שאלתי אותה, מנערת את רגליי מהעלים שנפלו עליהן.
"אמה תהיה בשקט כבר ! יתפסו אותנו" היא אמרה ולא הבנתי מה היא רוצה .
"מה יתפוס אותנו ? ממי אנחנו מתחבאות ?" שאלתי .
"מהמפקד החתיך שלך טום" היא אמרה .
"טום ? הוא פה ?" שאלתי . אני רוצה לראות את טומי שלי
"טום !!!" צעקתי ואמילי שמה לי יד על הפה. אחרי שנייה השתחררתי מאחיזתה וצעקתי שוב:
"טומי איפה אתה ?" באלי לתפוס אותו לנשק אותו.
"שיט !" אמילי תעקה
"תסתמי כבר" היא לחשה .
טום הזיז את השיח ותפס את שתינו ביידים.
"את לא קשורה אלינו, צאי מפה" הוא אמר לאמילי.
"אבל..." היא אמרה והוא קטע אותה
"בלי אבל,פשוט צאי מפה" הוא אמר.
"טומי, לא כזה יפה לך הפרצוף הקשוח" אמרתי והוא הסתכל עליי . צחקתי קצת אבל הוא לא צחק.
"כאילו אתה חתיך בכל מצב, אבל יותר יפה כשאתה מחייך" אמרתי .
"אמה, עדיף שתסתמי עכשיו" הוא אמר .
"אמה לטובתך עדיף שתהיי בשקט" הוא אמר "למה ? אתה לא אוהב לקבל מחמאות ? כבר אמרתי לך שאתה מוזר ?" שאלתי אותו והוא תפס בידי וגרר אותי משם.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
התעוררתי ונתקפתי כאב ראש נוראי, אבל בכל זאת קמתי בבהלה כי ראיתי שאני במיטה לא שלי. מה היה אתמול ? לא היה אף אחד לידי במיטה. קמתי והתחלתי להסתובב בחדר הקטן, מנסה להתעלם מהכאב ראש הנוראי שלא עוזב אותי. מה קרה אתמול ? אני לא זוכרת כלום. הסתכלתי על החדר, דיי דומה לחדר של פרצוף תחת במבנה אבל לא אותו דבר, איפה אני לעזעזל ? הסתכלתי על הספה הקטנה, מישהו ישן שם. זה לא נראה נוח במיוחד. הורדתי את השמיכה בפחד, פחדתי לגלות את מי אני אראה שם- אבל זה היה המישהו הכי טוב שיכולתי לקוות לו- טום. נשמתי לרווחה . ובהיתי בו . הוא כל כך מושלם, שאני אפילו כצעט שוחכת את הכאב ראש שלי בגללו.
הוא התעורר בבהלה.
"מה השעה ?" הוא שאל.
"תרגע, האימון בוקר מתחיל רק עוד.. 45 דקות" אמרתי אחרי שהסתכלתי על השעון הקטן שהיה מונח על השולחן בחדר שלו. "יופי, יש לנו זמן. אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר .
"לדבר...? שאלתי בפחד. אני לא זוכרת מה קרה אתמול, מהרגע שנכנסו למועדון. הוא בטח תפס אותי, אבל מה קרה אני לא יודעת .
"כן, לדבר אמה" הוא אמר .
"אני לא רואה על מה יש לנו לדבר, ואני באמת צריכה כבר ללכת לחזור למגורים של הבנות ..." אמרתי
"אמה אני תפסתי אותך חוזרת שיכורה אתמול" הוא אמר ונשכתי את שפתיי.
"מה שאומר שאם חזרת שיכורה אני משער שיצאת לאנשהו בלי אישור, ולפי הבגדים שיצאת זה היה למועדון" הוא אמר
"איך יצאת מפה בכלל ?" הוא שאל ולא ידעתי מה לענות לו, הוא בטוח יעיף אותי אם הוא יגלה. למזלי, זו הייתה שאלה רטורית.
"טוב אמה את חזרת שיכורה, עכשיו יכולים להעיף אותך בשנייה מפה" הוא אמר .
"לא אם אתה לא תגיד" אמרתי .
"מה ?" הוא שאל .
"אם לא תגיד את זה לא יעיפו אותי מפה, רק אתה ראית את זה ... אתה הולך להגיד ?" הוא אמר
"אמה, אני וויתרתי לך כבר המון פעמים ואת יודעת את זה ..." הוא אמר .
"פעם אחרונה, ואני מבטיחה לא להסתבך יותר, לא תשמע יותר ממני כלום, מבטיחה." אמרתי
"אסור לי לעשות את זה , אז תדעי שאני מסתכן בשבילך . אני באמת מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה, אחרת אני כבר לא אוכל לשתוק ולהמשיך להגן עלייך" הוא אמר .
"תודה !" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק, ואחרי שראיתי מה עשיתי ישר התנתקתי ממנו.
רציתי ללכת, אבל טום תפס אותי ואמר:
"אמה , עוד דבר אחד"
"מה ?" שאלתי .
"אני לא רוצה להתערב אבל, מה עם החבר שלך ? את לא חושבת עליו בכל הסיפור הזה? הוא בא לפה בשבילך, וכך את בורחת ממנו למועדון ?" הוא שאל , לא עניתי לו ויצאתי. לא הייתי צריכה לענות על בשאלה הזאת . אבל היא גרמה לי להרגיש רע . אדוארד נמצא פה בשבילי, במקום להיות בבית שלו, הוא עושה כאן הכל בשבילי ולא מקטר על זה ורק מעודד אותי להמשיך . הוא דואג לי כל הזמן, רוצה להיות איתי ואוהב אותי . ומה אני עושה ? אני במקום לחשוב רק עליו , אני כל הזמן חושבת רק על טום . במקם להיות איתו , אני עסוקה בלברוח למעדונים בלי להגיד לו.
במקום לחלום עלין אני חולמת על טום .
במקום להיות איתו אני מתחילה עם טום .
במקום לאהוב אותו , אני אוהבת את טום .
וזה לא מגיע לו, לא מגיע למישהו טוב כמוהו לסבול כך בגללי.
והכי גרוע; זה שפחות מפריע לי העניים עם אדוארד. יותר מפריע לי שטום חושב כך , שזה הרושם שעשיתי לו . כי אני באמת לא כזאת. אני לא אוהבת את אדוארד ןעכשיו הבנתי את זה, ונכנסתי למקום שאני לא יןדעת איך לצאת ממנו.
אני מרגישה כל כך רע בגלל שטום בטח חושב שהחבר שלי מסכן . וטוב, רציתי שיום אחד הוא יהיה החבר שלי ...
הגעתי למגורים וכולן ישנו . ולנטיין קפצה מהמיטה ברגע שהגעתי
"איפה היית ?! למה לא חזרת כל הלילה ?!" היא שאלה .
"מה אכפת לך בכלל ?" עניתי ביובש . פתאום היא משחקת אותה חברה שלי ?
"אדןארד חיפש אותך כל הלילה" היא אמרה .
"ובטח אמרת לו שברחתי כדי שאני אסתבך, נכון ?" שאלתי .
"לא אמה, את יודעת שאני לא כזאת" היא אמרה .
"אז מה אמרת לו ?" שאלתי אותה
"המצאתי לו כל מיני תירוצים והוא הלך" היא אמרה .
"אה ..." אמרתי והרגשתי רע עם עצמי . גם בגלל שבזמן שאדוארד חיפש אותי פה , אני הלכתי למועדון והשתכרתי, וגפ שלא קרה כלום אני בגדתי באמון שלו כי לא סיפרתי לו.
וגם בגלל וולנטיין, שכנראה שהיא בסדר אחרי הכל, היא הגנה עליי ...
"אמה אני לא אוהבת לריב איתך" היא אמרה.
"גם אני לא , וולנטיין" אמרתי לה.
"אבל חלק מהרעיון שזה שאני אהיה חברה שלך, זה שאני אומר לך את דעתי ווהיא לא תמיד תמצא חן בעינייך, לא רק את תאמרי מה את חושבת אמה" היא אמרה .
"בסדר, כנראה שאני פשוט לא רגילה לזה" אמרתי והיא חיבקה אותי.
"את החברה בכי טובה שלי אמה" היא אמרה.
"את יודעת מה ? אני חושבת שאת גם שלי" אמרתי .
YOU ARE READING
mistake
Roman d'amourאמה ג'ונס , היא ילדה אמריקאית מפונקת , שההורים שלה והמשרתים שלה עשו הכל בשבילה עד עכשיו . אבל אז היא עושה טעות אחת קטנה, שבגללה הכל משתנה .
