mistake

פרק 7

פרק 7- העונש הכי טוב שהיה לי

"אני רואה שזה לא עזר" טום אמר
"את עדיין כמעט נרדמת" הוא הוסיף.
"מה אתה רוצה שאני יעשה ? אני עייפה ואני רוצה לישון, והעונש הזה בכלל לא צודק" אמרתי.
"וזה גם בכלל לא צודק שאני יושב ומבלה איתך את העונש, במקום שתעשי אותו לבד" הוא אמר. הרגשתי שהעונש הזה היה הרבה מאוד דברים, אבל לא עונש. אין מצב שלהשאר בלילה ליד טום, לשבת על החול הקר ולדבר איתו זה עונש.
"אנחנו צריכים לעשות משהו כדי שתתעוררי" הוא אמר וקם.
"אבל כיף לי פה" אמרתי.
"קומי" הוא תפס לי ביד ומשך אותי, הרגשתי את המגע הנעים של היד שלו ולא רציתי לעזוב אותה. הוא התכופף ולקח קצת חול ביד.
"איך החול שאתה מחזיק קשור ללגרום לי להתעורר ?" שאלתי והסתכלתי על החיוך הזדוני שנפרש על פניו.
"לא ... תשכח מזה ! אין מצב שאתה זורק עליי חול !" אמרתי.
"תצאי מזה, אנחנו בצבא, תפסיקי להיות לרגע הילדה המפונקת ותהני קצת" הוא אמר וסימן לי לקחת גם חול.
"אתה נורמלי ? לזרוק אחד על השני חול זה לא הנאה ! זה סתם לכלוך, ולכלוך זה לא הנאה בכלל. זה להרגיש לא נקי ואחר כך להיות שעות במקלחת. ואני אוהבת להיות שעות במקלחת אבל כשפרצוף תחת פה .." אמרתי וראיתי שהוא מסתכל עליי לא מבין מי זאת 'פרצוף תחת'
"כשאן פה, אי אפשר להתקלח יותר מרבע שעה" תקנתי את עצמי.
"אל תקראי לה פרצוף תחת, היא המפקדת שלך כמוני" הוא אמר.
"אני לא חושבת שמפקדים אמורים לעשות מלחמת חול עם הטירונים שלהם" אמרתי. "אין שום חוק נגד זה"
"נו זה יעזור לך להתעורר" הוא אמר .
"תשכח מזה, זה מביך ומטומטם" אמרתי.
"אתה מתנהג כמו ילד בן שנתיים עכשיו" אמרתי .
"את תראי שאפשר להנות גם עם דברים של ילדים בני שנתיים" הוא אמר. אם אנחנו ביחד, אני יכולה לעשות איתו הכל. הוא התכופף לקחת חול חדש, כי החול שהיה לו ביד כבר נפל. הוא זרק עליי את כל מה שהיה לו ביד ואני צרחתי.
"ששש" הוא אמר ושם את היד על הפה שלי. "את תעירי את כולם" הוא הוסיף. הסתכלתי על השיער שלי, היידים והבגדים. הכל במילא כבר היה מלא חול מלפני זה בגלל הנפילה שלי ו..טוב, אף אחד אבל אף אחד לא זורק לי חול על השיער. התכופפתי ולקחתי בשתי ידי כמות עצומה של חול וזרקתי הכל עליו.
"אין לך מושג עם מי הסתבכת עכשיו" הוא אמר והרים עוד כמות חול ובא לזרוק אותה עליי, אבל אני כבר התחלתי לרוץ במשטח החולי הגדול הזה.
"נראה אם תצליח לתפוס אותי !" אמרתי וצחקתי צחוק מתגרה.
"את באמת רוצה להתחרות נגדי בריצה ?" הוא שאל.
"זו לא ריצה , זה מלחמת חול !" אמרתי ולקחתי עוד חול מהרצפה, וזרקתי עליו. "מלחמה !" הוא צעק והתחיל לרדוף אחריי עם חול, ואני רצה ותוך כדי הריצה משפריצה עליו חול עם הרגליים שלי. התנהגנו כמו שניי ילדים בני שנתיים. לא ראיתי את הצד הזה בטום, אבל האמת שדיי אהבתי אותו. זו באמת הפעם הראשונה שאני מוכנה להתלכלך ושבאת נהנתי מזה. הוא המשיך לרוץ אליי עד שתפס בידי, משך אותי ואני נפלתי על הרצפה והוא מעליי.
"נכנעת ?" הוא אמר מחייך כשהוא מעליי. "לא" אמרתי וחייכתי. הוא התחיל לדגדג אותי ואני התחלתי לצחוק.
"תפסיק ..." אמרתי.
"נכנעת ?" הוא שאל אותי
"כן, רק תפסיק" אמרתי קמתי כדי לקום אבל הוא לא קם, ומבטינו הצטלבו, היינו ממש קרובים זה לזו, אבל אז הוא קם והתיישב על החול, מתנהג כאילו שום דבר לא קרה הרגע. "את רואה שזה לא היה כזה נורא ?" הוא שאל.
"האמת שלא, לא כל כך. אבל השיער שלי מלא חול, וגם כל הבגדים. איך אני מורידה את כל זה ברבע שעה מקלחת ?" שאלתי בפרצוף מתחנן, אולי הוא יגיד לפרצוף תחת לתת לי שעה להתקלח בגלל המקרה הזה, אבל הוא לא אמר כלום, ורק חייך בהתחלה כעסתי אבל כשהסתכלתי עליו שוב, החיוך הזה ממיס הכל. הוא מוציא ממני צצדים אחרים, צדדים שאף אחד אחר לא הכיר, אפילו לא אני. טום נשכב והסתכל על הכוכבים ואני נשכבתי והסתכלתי עליו. מה זאת ההרגשה המוזרה הזאת ? כשאני עם אדוארד אני לא מרגישה דבר כזה כמו שאני איתו .. למה זה קורה לי דווקא איתו ולא עם אדוארד ? חשבתי והסתכלתי על העיניים הכחולות המושלמות שלו, על האף החמוד והשפתיים שדורשות לתת להן נשיקה. תווי הפנים שלו מושלמים, חשבתי, והמשכתי להסתכל עליו.
"טום" אמרתי
"אה ?" הוא שאל והפנה את מבטו אליי. שנינו שכבנו זה לצד זו כשהפנים שלנו מופנים זה לזו. אני עדיין לא מאמינה ששכבתי על החול, איכס. כבר אמרתי שטום מוציא ממני צדדים אחרים ? טוב אז זה אחד מהם. אף פעם לא תראו אותי שוכבת על החול . טוב, אולי חוץ מעכשיו.
"מה הסיפור שלך עם פרצו.. סליחה, מה הסיפור שלך עם אן ?" שאלתי אותו.
"מה זאת אומרת ?" הוא שאל.
"אתה יודע, אני ראיתי אותך ואותה ב.." אמרתי אבל הוא קטע אותי.
"אני המפקד שלך ואני לא צריך לענות לך על זה, אל תתחצפי יותר מידי טירונית" הוא אמר והמבט הקשוח התבעט על פרצופו.
"סליחה" אמרתי. והוספתי:
"סך הכל שאלתי, לא צריך כל כך להתעצבן. אני חושבת שמגיע לי הסבר אחרי מה שראיתי, זה הכל," אמרתי.
"אני לא צריך להסביר לך כלום אבל, אנחנו רק ידידים" הוא אמר .
"ממה שראיתי אתם לא עושים דברים שידידים עושים" אמרתי.
"אז יזיזים" הוא אמר .
"לא יותר מזה" הוא אמר וחייכתי. אין שום דבר בינו לבין פרצוף תחת. טוב יש, אבל היא לא מעניינת אותו בכלל . זה יותר טוב ממה שחשבתי שיש בינהם קודם ... למה אכפת לי מזה בכלל ? אני עם אדוארד , לא אכפת לי מבנים אחרים רק ממנו. או שלא ...?
"טוב טירונית, השמירה שלך נגמרה" הוא אמר וקם, מנער את בגדיו וראשו מכל החול שהיה עליו. קמתי אחריו, ונערתי גם את בגדיי שכולם היו מלאים בחול.
"זהו ?" שאלתי.
"כן, לכי להתארגן, ותבואי לאימון כמו כולם, בלי איחורים ג'ונס" הוא אמר וחייך אליי.
"אה ולפני שאת הולכת" הוא אמר ותפס בידי ומשך אותי אליו כך שהיינו מאוד צמודים אחד לשנייה.
"רק רציתי להגיד לך שאני גאה בך" הוא אמר. "גאה בי ? למה ?" שאלתי.
"על שנשארת פה, למרות הכל" הוא אמר . בשבילך אני אשאר פה לתמיד, חשבתי וחייכתי.
"טוב, לכי להתארגן עכשיו" הוא אמר ושחרר את אחיזתו ממני. נתתי לו חיוך והסתובבתי כדי ללכת משם.
"אה ג׳ונס" הוא אמר .
"מה ?" שאלתי.
"בלי איחורים. עוד חצי שעה אני רואה אותך באימון בוקר" הוא אמר .
"כן המפקד" אמרתי, חייכתי אליו והלכתי.
זה היה מוזר. כל המצב הזה , כל מה שקרה. כל ההרגשה הזאת שאני מרגישה אליו שאני אמורה להרגיש לאדוארד. כל הצדדים האלה שבי שהוא הצליח להוציא אבל אני בכלל לא ידעתי על קיומם. אני לא יודעת מה היה פה היום ומה פשר כל הדברים האלה שחווינו וההרגשות האלה, אבל אני יודעת דבר אחד- זה העונש הכי טוב שהיה לי.

היי
לא הגעתן למטרה אתמול אבל בסוף העלתי פרק כי ממש רציתי להעלות אותו:) ממש התקדמתי בכתיבת הסיפור ויש לי כמה פרקים מוכנים, אז עכשיו הקצב שיכלו פרקים תלוי בכם :)
אז המטרה שלכן לפרק הבא היא:
-11 הצבעות
-3 תגובות
שבת שלום לכולם ❤