mistake

פרק 13

פרק 13
-כמו שהיא תמיד עושה
"אדוארד, אמה , מה אתם חושבים שאתם עושים ?!"
טום צעק עלינו, ואני הרגשתי מובכת. למרות שאנחנו פיטים עכשיו. הוא ראה אותי פעם אחת, ואני ראיתי אותו פעם אחת. אדוארד נעמד מולו ואמר לו:
"היא רק עם חזייה, אל תסתכל עליה".
"אני חוזר על השאלה, מה עשיתם פה ?" הוא שאל שוב, מתעלם ממה שאדוארד אמר לו.
"מה שבני זוג עושים" הוא אמר מה שהרתיח את טום עוד יותר.
"אדוארד, צא מפה עכשיו. אמה, תתלבשי ואני מחכה לדבר איתך בחוץ" הוא אמר ויצא החוצה, אדוארד יצא אחריו.
אני ישבתי עכל המיטה עדיין בלי חולצה, נהייתי אדומה לגמריי ממה שקרה עכשיו. מה טום הולך לחשוב עליי עכשיו ? חשבתי שיש משהו ביננו, ואני חושבת שגם הוא. טוב, אני לא אדע את זה עד שאני אצא לדבר איתו. לבשתי את החולצה שלי חזרה ויצאתי אל טום.
"אפשר לדעת מה אדוארד עושה במגורי בנות ולמה את בלי מדים ?" הוא שאל.
"אין לי הסבר לזה, המפקד" אמרתי . מה אני כבר יכולה להגיד לו ? הוא לא אדיוט, הוא הבין לבד
"בסדר גמור" הוא אמר והלך, הרגשתי שהוא כועס ולא רק בגלל שהוא המפקד שלי. אחר כך חזרתי לאימונים, היו לנו עוד כל מיני מכשירים כאלה של כוח, שאת רובם לא הצלחתי. אחרי זה חזרתי לחדר שלי להפסקה קצרה, ופתחתי את הטלפון.

אמה: אני בדרך. מה עושים ? אני: מעולה, אז תקשיבי ...

הלכתי למקלחות וסידרתי את הפאה החומה על ראשי, שמתי עדשות מגע ירוקות, ומייקאפ שיעשה לי צבע עור כהה יותר. הלתבשתי מכובד, שמתי נעליי עקב, משקפיי שמש והייתי מוכנה. ולנטיין נכנסה לשירותים והסתתכלה עליי.
"אמה ? מה את עושה ?" היא שאלה אותי. "מה אכפת לך בכלל ? שאלתי אותה. והכנסתי לתיק, איפור ובגדי ערב.
"את יוצאת לאן שהוא ?" היא שאלה שוב . "מה אכפת לך בכלל ?" שאלתי והלכתי אל שער הכניסה.
אמילי עמדה בכניסה, כמעט שלא זהיתי אותה .
"אמילי" לחשתי לה ועשיתי כאילו אני מתעסקת במצלמה שלי.
"אמה זאת את ?" היא לחשה לי.
"כן."
"מוכנה ?" שאלתי אותה.
"כן" הוא אמרה והלכה אל השומר . "אומייגאד, אתה השומר פה ?" הוא שאלה איזה טירון שעמד שם.
"כן, ומה את גברתי ?" הוא שאל אותה.
"נעים מאוד , אני ג'סיקה, כתבת בערוץ 23" היא אמרה לו.
"ושמעתי שהבת של איש העסקים המוצלח ג'ונס נמצאת כאן, אז באתי לראיין אותה." היא אמרה.
"אני מצטער, אבל אסור לי להכניס כתבים" הוא אמר
"אבל אני חייבת לדעת , אתה מבין , זה קשור לעבודה שלי ... אמרו לי שאם אני לא יביא סקופ מעניין יפטרו אותי, ומה יותר מעניין מזה? בטח יש סיבה שבת של איש העסקים המוצלח נמצאת פה, אולי .. בעיות כלכליות ? או מריבה משפחתית ?" היא אמרה.
"אני מצטער, אבל אני באמת לא יכול לתת לך לעבור" הוא אמר
"אז אני מבקשת שתקרא לאחראי , חייבים לתת לי לעבור" היא אמרה.
"אני מצטער גברת אבל את לא נכנסת" הוא אמר.
"אבל אם אני לא אכנס אז יפטרו אותי, ואז לא יהיה לי כסף להאכיל את הבן הקטן שלי ויזרקו אותנו לרחוב!" היא אמרה והתחילה לבכות בכי מזוייף . אני עמדתי בצד והתאפקתי לא לצחוק . הסתכלתי על הטירון המסכן שלא ידע מה לעשות ומאיפה זה נפל עליו בכלל, הוא היה נראה מאוד מבולבל וזה שעשע אותי מאוד.
"חכי, אני אקרא לאחראי." הוא אמר ותוך כמה דקות פרצוף תחת הגיעה לשם, מעולה. בדיוק מה שרציתי .
"מה הבעיה " היא שאלה .
"הכתבת הזאת רוצה להכנס לראיין את אמה" הוא אמר .
"אין שום סיכוי, אנחנו בצבא פה" היא אמרה . "אבל .. אבל" היא אמרה והתחילה לבכות . "היי, קים , איך הצלחת להכנס ?" היא צעקה . "ג'סיקה, תהיי בשקט" אמרתי בקול הכי מזוייף שהצלחתי לעשות . אנחנו שתינו שחקניות טובות, ואמה מעולה בלשחק את החסרת טקט, כי היא דיי כזאת.
"סאם, איך נתת לעוד כתבת להכנס לכאן ?!" פרצוף תחת צעקה עליו .
"אני לא .. לא ראיתי אותה נכנסת בכלל" הוא אמר וגירד בעורפו. כמה שאני מרחמת על הסאם הזה עכשיו.
"תוציאו אותה מפה" פרצוף תחת אמרה לעוד שני טירונים שעמדו שם, תפסו אותי ביד והוציאו אותי. עצרתי את נשמתי בפחד, שלא תיפול לי הפאה או שהם איכשהו יזהו שזאת אני
"אבל אנחנו חייבות את הכתבה הזאת !" צעקתי ועשיתי את הקול הכי מזוייף שלי. הם טרקו בפיננו את השער וישר הסתובבנו והלכנו בפרצופים מבואסים, אבל אחרי שהתרחקנו התחלנו לצחוק. הורדנו את הפאות והעדשות וסיפרתי לה מה קרה. על אדוארד ועל טום
"חתיכת טלנובלה יש לך" היא אמרה.
"זה לא מצחיק" אמרתי .
"אז את חושבת שאם נלך לשתות קמת ולרקוד זה יעזור לך להחליט ?" היא שאלה . "זה ינקה לי את כל המחשבות , ואז אני אוכל לדעת בדיוק מה אני רוצה" אמרתי.
"בהנחה שתזכרי משהו אחרי זה" היא אמרה, ונעצרנו באיזה תחנה עם שירותים כדי להחליף בגדים. סדרתי את שיערי והחלפתי את הבגדים לבגדי ערב, כשיצאתי כבא החשיך אז התקדמנו למועדון הקרוב . הסלקטור הכניס אותנו בלי בעיות, זה כנראה היה מועדון מאוד מצליח כי היו בו הרבה אנשים.
"אני הולכת לשתות המון הלילה" לחשצי לאמילי והלכתי אל הברמן.
שתיתי כמה וכמה כוסות והלכתי לרקוד, לאט לאט כמו שרציתי באמת התחלתי לשכוח מהכל ...
-----------------------------------------------------------
נקודת המבט של וולנטיין (חד פעמי)
סידרתי את המיטה מתכוננת להכנס אליה, מוזר שאמה עדיין לא פה . היא בטח מסתבכת עכשיו במשהו, כמו תמיד . כשהיא יצאה היא הייתה לבושה מוזר וכמעט לא זהיתי אותה, והיא הכניסה לתיק בגדי ערב, כנראה שהיא מתכננת לצאת למועדון.
טוב מה אכפת לי ממנה בכלל ? היא זו שאמרה לי להגיד את דעתי ואחר כך כעסה עליי שעשיתי את זה , ודיברה אליי לא יפה. זה היה ברור שאנחנו לא יכולות להתחבר . היא לא מוכנה לשמוע את הדעות שלי אלא אם הן טובות .
יצאתי מהחדר לכיוון המקלחות לצחצח שיניים, ובדרך פגשתי את אדוארד .
"לאן אתה הולך ?" שאלתי אותו .
"לאמה" הוא אמר . אם הוא ילך לאמה הוא יראה שהיא לא נמצאת שם ואז היא תסתבך
"חכה" אמרתי ותפסתי בידו .
" מה ?" הוא שאל
"אמה ... היא ... היא ..." גימגמתי.
"מה איתה ?" הוא שאל .
"היא הייתה ממש עייפה והלכה לישון מוקדם" אמרתי, זו הפעם האחרונה שאני מחפה עלייך אמה ג'ונס.
"למה לא אמרת קודם ?" הוא אמר והסתכל עליי מוזר, הסתובב וחזר חזרה לחדר שלו
נשמתי לרווחה והלכתי לצחצח שיניים, ואחר כך נכנסתי למיטה . אני ממש מקווה בשביל אמה שהיא לא הסתבכה הפעם , כמו שהיא תמיד עושה