mistake

פרק 18

פרק 18
חוקים נועדו בשביל לשבור אותם

התנשקנו במשך המון זמן, עד שלפתע שמענו רעש של הדלת עומדת להפתח.
התנתקנו במהירות והסתכלנו -אחד על השניה לכמה שניויות, לא אמרנו מילה. אחרי כמה שניות מבטינו כבר הוסב לדלת, שנפתחה ואדוארד עמד בה.
"אמה! את לא מבינה כמה דאגתי לך ! הייתי בטוח כבר שקרה לך משהו" הוא אמר וחיבק אותי, ובנתיים אני וטום החלפנו מבטים. אחרי שהוא הפסיק לחבק אותי הוא שאל.
"מה קרה פה בכלל ? הפרעתי למשהו ?" "לא, לא הפרעת לכלום" טום אמר ויצא מהחדר .
"איפה היית ? את יודעת איך דאגתי לך ?" אדוארד שאל אבל אני הייתי עסוקה בלהסתכל על טום שיוצא מהחדר. ניסיתי לפענח את מצב הרוח שלו. נרגש, שמח , עצוב ? אף אחד מהם. כרגע הייתי חושבת שזה יותר בכיוון של עצבני.
"אני וטום ננעלנו פה, אחרי הריב שלי עם וולנטיין הוא בא לדבר איתי, ובגלל שוולנטיין טרקה את הדלת כל כך הרבה פעמים והתחזוקה פה חרא אז ננעלנו" אמרתי.
"ממש דאגתי לך, אני כל כך שמח שאת בסדר" הוא אמר וחיבק אותי. יצאנו מהחדר, פרצוף תחת עמדה שם אך לשם שינוי היא לא אמרה לי כלום. הצטרפתי להמשך האימון כאילו לא קרה כלום. כל המשך האימון חיפשתי במבטי את טום, אבל הוא לא הגיע.

-----------------------------------------------------------

נעמדתי מול הדוכן של האוכל הלא אכיל של הארוחת ערב, ולקחתי את המגש עם האוכל המיוחד שלי. התיישבתי ליד אדוארד, ממש אין לי כוח אליו אבל אין לי ליד מי עוד לשבת, פעם ראשונה שקורה לי כזה דבר- שאין לי חברות. הסתכלתי על השולחן של המפקדים, טום אכל שם, אחרי שלא ראיתי אותו יום שלם אני חייבת לדבר איתו. אבל טום הסתכל לכל מקום רק לא אליי.
"אמה, את לא מקשיבה לי" אדוארד אמר . "מה ? אני כן" אמרתי
"שאלתי, למה רבת עם וולנטיין ?" הוא חזר על השאלה שלו, איך אני יענה לו על זה עכשיו?
"סתם היא עצבנה אותי" אמרתי והוא הבין שאני לא כל כך רוצה לדבר איתו עכשיו אז חזר להתעבק באוכל שלו. לא מגיע לו את זה, אבל מה אני יכולה לעשות ? אני לא יכולה להפסיק לחשוב על טום. הייתי חושבת לסדר לו את וולנטיין, אולי כן לא הגבתי מספיק טוב כשהיא באה לומר לי את זה, וזה דווקא היה יכול להיות פתרון דיי טוב- הייתי משדכת לו את וולנטיין, ואז אני וטום היינו יכולים להיות ביחד וכולם היו מרוצים. רגע, כשאני חושבת על זה ,אני וטום יכולים להיות ביחד, אם אדוארד ואני נפרד ואני לא אפגע בו, אני לא מביאה בחשבון את האפשרות שבכלל לא שאלתי את טום. כן התנשקנו, והוא לא קטע את הנשיקה, אבל אחר כך הוא לא הראה שום סימן של התלהבות או שמחה. טום כמעט אף פעם לא מחייך, אבל אני כבר הצלחתי להוציא ממנו כמה פעמים חיוך קטן. אז אם הוא לא חייך אחרי זה, אני לא בטוחה שזה סימן כל כך טוב, ושסה אומר שהוא מרגיש אליי משהו . אוף , למה הוא כזה מתוסבך ? או שקוף קצת יותר ? אני לא יכולה להשאר עם הספק.
הסתכלתי על טום, שלא הסתכל לכיווני בכלל. קמתי מהשולחן ולקחתי את הצלחת שלי.
"לאן ?" אדוארד שאל.
"גמרתי" אמרתי לו, החזרתי את הצלחת והלכתי לעבר שולחן המפקדים.
"טום, אני רוצה לדבר איתך" אמרתי לו, והוא המשיך להסתכל על האוכל שלו ולא הרים את מבטו אליי. לעומת זאת פרצוף תחת, שישבה לידו, כן הרימה את מבטה והסתכלה עליי בסקרנות רבה. העיקר היא עושה רושם של קשוחה, אבל בסוף היא יוצאת רכלנית.
"אני אוכל עכשיו" הוא אמר בקרירות והמשיך להביט על האכול שלו ולא עליי. אוקיי, זה לא נראה לי סימן טוב.
"אז אחריי שתגמור לאכול" אמרתי. אני לא מוותרת לו . לא אכפת לי שפרצוף תחת מקשיבה, אני צריכה לדעת תשובה . או כן או לא, אני אתמודד עם כל תשובה , הדבר הכי נורא מ'לא' זה לא לדעת.
"ג'ונס, עם מי את חושבת שאת מדברת ? תדברי עם המפקד שלך בכבוד, הוא המפקד שלך" פרצוף תחת אמרה. מי היא חושבת שהיא ולמה היא מתערבת בכלל ? את המפקדת שלי ואין לי אלייך טיפה של כבוד, וזה לא בגללי זה בגללך.
"תבואי אליי עשר דקות לפני כיבוי אורות" הוא אמר וחייכתי לעבר פרצוף תחת חיוך מנצח, והיא שמרה על המבט הקשוח שלה ועשתה כאילו לא ראתה את החיוך שלי.
הלכתי לשירותים, אני צריכה להאתרגן. עוד מעט אני באה אל טום ואנחנו הולכים להיות בחדר שלו, לבד.
אוקיי אז יש לי שתיי אפשרויות- או לבוא עם המדים המגעילים האלה או לבוא בפיגמה. אם אני אבוא בפיגמה, אני בטח אעמוד בחוץ בקור ואז יהיה לי עור ברווז. אם פרצוף תחת תתפוס אותי, שאני באה לחדר של המפקד בפיגמה, אז היא יכולה להעיף מפה אותי ואת טום ואני בטוחה שהיא תעשה את זה. או שיותר גרוע- טום יכול לשלוח אותי לחדר. אז פיג'מה זאת לא אפשרות. עדיף במדים. נכנסתי למקלחת ולקחתי מדים נקיים חדשים, סידרתי את שערי והוא נראה דיי טוב, יחסית לאיך ששיער יכול להראות במקום הזה כאן. נעלתי את נעליי ויצאתי אל החדר של טום. כעבור כמה דקות עמדתי ליד דלתו של הביתן הקטן של טום, אני יודעת איפה הוא כי הייתי בו כבר כמה פעמים. דפקתי בדלת כמה וכמה פעמים, אבל הוא לא ענה. אולי הוא לא פה והוא סתם אמר לי לבוא כדי שאני יעזוב אותו ? אבל אחריי כמה דקות הדלת נפתחה, וטום עמד שם.
"תכנסי" הוא אמר ונכנסתי.
"על מה רצית לדבר איתי ?" הוא שאל. כאילו שהוא לא יודע. התנשקנו היום בבוקר.
הוא התיישב על המיטה ואני התיישבתי על הכיסא שהיה שם.
"אתה יודע טוב מאוד על מה" אמרתי .
"אני המפקד שלך, אל תשכחי את זה." הוא אמר .
"אז תפסיק כבר להשאיר אותי כך ותגיד לי! " אמרתי.
"אני לא מבינה מה קורה ביננו, אני מרגישה אלייך משהו ולפי הנשיקה הזאת הבנתי שגם אתה, אבל אתה מראה לי בדיוק ההפך ! כשאתה מדבר אליי אתה שמע כל כך קר ומרוחק, אבל אתה אפילו לא יכול להסתכל לי בעיניים ! תסתכל עליי שאני מדברת איתך ותבהיר לי מה קורה ביננו" אמרתי. והוא הרים את מבטו אליי . סוף סוף אני רואה את העיינים היפות שלו. יום שלם לא ראיתי אותן, כי הוא לא הסתכל עליי.
"את רוצה שאני אספר לך מה קורה ביננו ?" הוא שאל. והנהנתי.
"אוקיי, אז אני אספר לך מה קורה לי. מה שוקרא זה שאת מוצאת חן בעיניי, מאוד, ואני נמשך אלייך. אבל אני המפקד שלך ואסור לי, ואת כל פעם דוחקת אותי למצבים לא נוחים ומתחילה איתי, ואני לא יודע מה לעשות איתך! את רוצה שאני אבהיר לך מה קורה ביננו וברור לי מאוד מה קורה ביננו- אני מרגיש אלייך משהו ואת אליי. אבל מה נעשה עם זה ? אני לא יודע! אני לא חושב שאפשר לעשות עם זה משהו " הוא אמר . וחייכתי. טום מחבב אותי ? כן !! הוא באמת מרגיש אליי משהו ! אני לא מאמינה! כל כך רציתי לצעוק שטום מרגיש אליי משהו עכשיו. ניסיתי למנוע מהחיוך המטופש להמרח על פניי, אז התקרבתי אלציו ולחשתי לו ליד האוזן, באופן מתגרה
"אתה יודע משהו ?"
"מה ?" הוא שאל .
"חוקים נועדו בשביל לשבור אותם"

פורים שמחחחח ❤❤