פרק 10

1.2K 68 11
                                    

-פרק 10 - הפתעות רעות

עוד פעם לא קמתי בבוקר .
בימים האחרונים ולנטיין העירה אותי כדי שאני יספיק להגיע עם כולם, אבל עכשיו שאנחנו בריב והיא לא מעירה אותי- אני שוב פעם מאחרת .
רצתי מהר למקלחות שכבר היו ריקות, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים .
התלבשתי במדים שכבר פיתחתי מיומנות ללבישה מהירה שלהם, אני יכולה להשתתף בספר שיאיי גינס על 'לבישה מהירה של בגדים מכוערים, לא נוחים ובלתי נתנים ללבישה' .נעלתי את נעליי הספורט המסריחות שלי, אני חייבת לקנות חדשות כי אלה כבר הרוסות .
אספתי את שיערי לקוקו גבוה ויצאתי בריצה אל השטח .
הצטרפתי מהר אל כל הקבוצה והצדעתי בתקווה שפרצוף תחת לא תשים לב .
"הנה את, ג׳ונס" היא אמרה . התקווה שלי לא התגשמה . נשכתי את שפתיי, עוד עונש . כל המבטים הופנו אלינו, מתחננים לפרצוף תחת שלא תיתן שוב עונש לכולם .
"שוב פעם איחרת" היא אמרה
"כבר אין לי עונשים לתת" היא אמרה .
"רדי ל50" היא אמרה .
ירדתי בזריזות והתחלתי לבצע 50 שכיבות שמיכה . אני חושבת שרובם היו מרוצים מהמראה הזה, לראות רק אותי סובלת, במיוחד בגלל העובדה שרובם שם שנאו אותי.
אחרי שגמרנו את אימוני הבוקר שלנו, הלכנו לאכול . ולנטיין כבר לא ישבה בשולחן הקבוע שלנו, אבל היא ישבה לבד .
לא באתי להתיישב לידה כי הבנתי טוב מאוד את הרמז .
לקחתי את בארוחת בוקר שלי בזמן שכמעט כולם הסתכלו עליי בקנאה , בגלל האוכל שלי יש ולאוכל שלהם יש . אבא שלי שלח לפה את אחת הטבחיות שלנו כדי שתכין לי אוכל במיוחד.
אחרי שגמרתי לאכול התחילו האימונים עם הרובים . אני שונאת אימונים עם רובים .

"ג׳ונס ! את לא מחזיקה את הרובה שלך טוב" פרצוף תחת צעקה עליי.
אם היא לא תסתום אני לא אתאפק ואירה לה כדור בראש . חשבתי וכבר דמיינתי את זה קורה . אני לוחצת על ההדק והכדור יוצא ישר אל עבר ראשה של פרצוף תחת . היא נופלת ומדממת ואני שמה את ניידים על הפנים שלי, ואומרת שזה קרה בטעות , בגלל שהיא הלחיצה אותי .
"ג׳ונס ! את לא מחזיקה את הרובה טוב ! את תירי לעצמך כדור ברגל בסוף !" היא אמרה שוב. איך היא רוצה שאני אחזיר אותו ? כבר שיניתי בערך 100 פעמים את צורת ההחזקה שלי, איך אני עוד יכולה להחזיק ? .
"עזבי, אני אעזור לה" טום אמר והיא הסתכלה עלינו במבט חודרני, ואני חייכתי חיוך מנצח.
"את מחזיקה פה " הוא אמר והזיז את היד שלי למקום שצריך להחזיק , שם כל אצבע במקום .
"טום" אמרתי .
"למה פה אתה כזה קשוח וכשאנחנו מדברים לבד אתה לא ?" שאלתי.
"כבר אמרתי לך ג׳ונס, אנחנו לא משחקים משחק, אנחנו בצבא" הוא אמר והלך .
"אוקיי, עכשיו כולם מכוונים את הרובים שלהם לאנשים ואני רוצה שתירו בהם ותפגעו" היא אמרה.
"יהיה קול של רעש ויהיה לכם גם הדף. אל תבהלו" היא אמרה לכולם התחילו לראות, אני לעומת זאת עזבתי מהר את הרובה שלי וסתמתי את האוזניים כי נבהלתי מהרעש .
"ג׳ונס מה את חושבת שאת עושה ?" פרצוף תחת שאלה אותי ומהר חזרתי להחזיק את הרובה שלי .
"ג׳ונס" היא אמרה .
"מה ?" שאלתי .
"יד על ההדק" היא אמרה וגלגלה עיניים והמשיכה לעבור בין כולם . ניסיתי לירות כמה יריות אבל כולן כשלו ואף אחת מהן אפילו לא הייתה קרובה .
ניסיתי לדמיין את הפרצוף של אן, אבל זה גם לא עבד .
היחידה שהצליחה לפגוע זו ולנטין .
היא הכי טובה פה מכולם, היא הכי רצינית והמטרה שלה ברורה - היא באה לפה כדי לנצח .
חבל לי שרבתי איתה , אבל מה כבר יכולתי לעשות ?
אחרי יום אימונים ארוך כולנו השתחררנו להתקלח ואחרי זה לארוחת ערב . אחרי שנהנתי מרבע שעה במקלחת, שזה קצת זמן ולא הספיק כדי להוריד את כל הלכלוך מהשיער שלי ולהביא אותו למצב מושלם, כמו שהוא תמיד חוץ מהחודש האחרון .
הלכתי לארוחת ערב .
שוב פעם ישבתי לבד, מסתכלת על כולם אוכלים. ולמרות שלי היה את האוכל הכי טעים לא היה לי תאבון .
הסתכלתי על ולנטיין מבואסת, אני לא רוצה לריב איתה . גם כשרבתי עם אמילי אף פעם לא הרגשתי כך, עצובה .
"למה את יושבת לבד ?" טום אמר והתיישב לידי .
"השולחן של המפקדים זה שם" אמרתי והצבעתי על השולחן שבו פרצוף תחת יושבת עם עוד כמה אנשים קשוחים, והיא לא הפסיקה להסתכל עלינו .
"אז איזה שולחן זה ?" הוא אמר .
"השולחן של הכושלים, לא נראה לי שיש לך מקום כאן" אמרתי .
"תאמיני לי שיש לי מקום" הוא אמר והתחיל לאכול, אני רק הסתכלתי עליו .
"את לא אוכלת ?" הוא שאל
"תאכלי. אני אשמח לאכול את האוכל שלך ואני לא עושה את זה" הוא אמר .
"אתה יכול לקבל אותו" אמרתי וקמתי מהשולחן כשכל המבטים מופנים אליי . מה יש להם ? אני רגילה שתמיד כולם מתעניינים בי ובחיים שלי, אבל עכשיו זה כבר נהיה ממש מציק .
הלכתי לכיוון הטלפון, יש לי היום שיחה אחת ואני אנצל אותה כדי להתקשר אל אדוארד, הוא החבר שלי וקצת הזנחתי אותו בזמן האחרון .
קצת הרבה .
רק חשבתי על טום במקום על החבר שלי, אבל אני לא אשמה במחשבות שרצית לי בראש .
טוב אני האשמה היחידה אבל אין לי שום דבר לעשות בנוגע לזה . לעומת זאת מעשים אני כן יכולה לשנות .
חייגתי את המספר שלו .
"היי אדוארד" אמרתי .
"אמה ! את לא מבינה כמה חיכיתי שתתקשרי ! כל כל התגעגעתי אלייך, לשמוע אותך, את לא מבינה כמה זה משמח אותי לדבר אחת לעכשיו" הוא אמר בקול נלהב, דבר שאני ממש לא הייתי עכשיו. הייתי עייפה ולא היה לי כוח לשום דבר .
"גם אותי" שיקרתי . אוף טום לא יוצא לי מהראש !
"איך שם ?" הוא שאל .
"נוראי, כמו תמיד" אמרתי .
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, מצד אחד טום שכנע אותי אתמול עם הנאום שלו, אבל מצד שני ממש בא לי כבר לחזור הביתה . חוץ מיזה שאם אני אחזור הביתה אני לא אראה את טום. וזה רע .
"לא משנה, מחר תקבלי הפתעה" הוא אמר וצחקתי .
"הפתעה ? מה זאת אומרת ?" שאלתי אותו .
"חכי ותראי" הוא אמר .
"נו אדוארד אני שונאת הפתעות" אמרתי .
"טוב אבל .." הוא אמר אבל השיחה התנתקה . לעזאזל עם הטלפון המפגר הזה, עד שמשהו התחיל לעניין אותי הוא מתנתק .
טוב לא נורא , אני אלך לישון עכשיו אני ממש עייפה, בטוח אני נרדמת תוך שתי שניות .
אני אגלה כבר מה ההפתעה של אדוארד מחר .
אם זה סוג של קרמים או משהו אני ממש אשמח .
אם הייתי בבית לא היה לי אכפת כי יש לי המון. לא הייתה למתנה הזאת שום ערך עבורי . אבל עכשיו אני אשמח רק מקרם גוף אחד קטן, שאני אוכל להסתיר מפרצוף תחת .
נכנסתי למיטה והתכסתי בסדין הדק עד הראש, היה ממש קר, אבל מרוב שהיתי עייפה לא ייחסתי לזה חשיבות ונרדמתי .
"בוקר טוב !!" פרצוף תחת צעקה . זה היה ממש כמו בסרטים, עצמתי את העיניים ופקחתי אותם . נראה כאילו ישנתי רק דקה.
איך אני מתגעגעת לימים האלה שהייתי קמה בתישע בבוקר עם ארוחת בוקר כשהמשרתות מעירות אותי, ולא בחמש בבוקר כשפרצוף תחת צורחת לי באוזן .
התעוררתי, גררתי את עצמי מהמיטה בכוח, אני לא יכולה לאחר היום אם אני לא רוצה לקבל 100 שכיבות שמיכה .
פרצוף תחת לא נחמדה לכולם, ואני מודה שאני כן עושה הרבה בעיות אבל משום מה היא נטפלת אליי . אני בטוחה בזה מלפני כמה ימים, כשהיא נתנה לי את העונש לשמור ואז טום הצטרף אליי וזה היה בכלל לא עונש . אבל היא שמה לי רגל כדי שאני אפול .
התארגנתי , לבשתי את המדים המעצבנים האלה ויצאתי למתחם של האימון, לא איחרתי הפעם .
הצעדתי, ואז פרצוף תחת וטום הגיעו .
"טירונים, מצטרף אלינו טירון חדש" פרצוף תחת הצהירה .
"תכירו את אדוארד" היא אמרה ואדוארד נכנס, אני הייתי בהלם .
דווקא עכשיו הוא מגיע, אחרי כל מה שקורה ביני לבין טום ?
כנראה זו הייתה ההפתעה שהוא התכוון אליה .
אני צריכה ללמוד, לא כל הפתעות טובות . זו אחת מסוג ההפתעות הרעות .

שבת שלום

mistakeWhere stories live. Discover now