mistake

פרק 16

פרק 16
-חבר בלתי נראה
-נקודת מבט אמה:
התעוררתי בבוקר מהצרחות של פרצוף תחת, שדווקא נראתה דיי שמחה היום .
וולנטיין גררה אותי מהמיטה ושתינו הלכנו לשירותים להתארגן .
אחר כך הלכנו לאימון בוקר, אני ואדוארד התנשקנו נשיקה חסרת רגש לפחות מבחינתי, וראיתי שוולטיין מסתכלת עלינו באופן מוזר. משהו עובר עליה , ואני צריכה לגלות מה .
אחרי שרצנו 10 קילומטר ועשינו 60 שכיבות צמיחה, הלכנו לארחות בוקר ביקשתי מאדוארד לשבת בשולחן אחר כי אני רוצה לדבר עם וולנטיין.
"איפה אדוארד ?" היא שאלה כשהתחילה לאכול.
"ביקשתי ממנו שיעבור לשולחן אחר, אני רוצה לדבר איתך" אמרתי .
"איתי ? מה כל כך סודי שהוא לא יכול להיות פה ?" היא שאלה.
"מה יש לך מאדוארד ?" שאלתי .
"מה ?" היא שאחה וראיצי שהיא מהססת, היא הבינה טוב מאוד מה שאלתי אבל היא פשוט לא רוצה להגיד, אז היא מעמידה פני מפגרת.
"מה ששמעת, מה יש לך מאדוארד ?" שאלתי
"את מבטיחה שאת לא תכעסי ?" היא שאלה.
"תגידי" אמרתי . ידעתי שיש לה משהו נגדו
"אני מחבבת אותו, אני חושבצ שהתחלתי להתאהב בו ... ואת אוהבת את טום" היא אמרה וקמצי בעצבים ויצאתי.
וולנטיין התאהבה באדוארד ? אז כן אני לא אוהבת אותו אבל עדיין זה לא משנה היא חברה שלי והיא לא אמורה להיות מאוהבת בו, יש כזה דבר שנקרא עקרונות- וזה לא משנה אם אני אוהבת אותו או לא , לא יוצאים עם חבר של חברה נקודה .
נכנסתי לחדר בעצבים, וטרקתי אחריי בחוזקה את הדלת . וולנטיין נכנסה אחריי .
"אמה מה כל כך עצבן אותך ? חשבתי שתביני !"היא אמרה .
"מה את רוצה שאני אבין ? שאת מאוהבת בחבר שלי ?" שאלתי
"אבל את אוהבת את טום ! את מתה להפרד ממנו ולא יודעת איך , אני לא מבינה מה כל כך מפריע לך !"
"מפריע לי כי הוא החבר שלי, ומה שקורה ביני לבין טום ואדוארד זה הסיפור שלי ואני צריכה להחלעט עם מי אני אהיה בסוף , לא שחברה שלי תתערב לי באמצע !" אמרתי .
"זה לא מה שמפריע לך" היא אמרה .
"אני יודעצ בדיוק מה מפריע לך"
"את מפחדת" היא אמרה
"את מפחדת שאדוארד ילך איתי ולא איתך, ושאת תאבדי את הרושם של המבוקשת" היא אמרה .
"זהה ממש לא נכון ! את יודעת למה ?" שאלתי.
"למה ?" היא אמרה באופן מתגרה .
"כי גם אם לא היינו חברים, אדוארד בחיים לא היה הולך איתך !" צעקתי עליה .
"את כל כך אגואיסטית, רק לך מותר את כל הבנים ?" היא שאלה .
"איזה כל הבנים ? סך הכל שני בנים, טום והחבר שלי !" אמרתי . יש לה פה כל כך הרבה מבחר, דווקא את אדוארד היא בוחרת לאהוב ?
"חשבתי שתביני אותי" היא אמרה.
"עכשיו אני רואה שלא, את לא מי שחשבתי שאת" היא אמרה , יצאה וטרקה אחריה את הדלת יותר חזק ממה שאני טרקתי קודם. אני לא מבינה, אני לא זו שאמורה לכעוס כאן ?
אחרי כמה דקות הדלת נפתחה שוב בחוזקה .
"וולנטיין עופי מפה !!" צעקתי .
"מזל שאני לא וולנטיין" הסתובבתי וראיתי את טום . הוא סגר אחריו את הדלת, הפעם היא נסגרה בשקט .
"את מוכנה חהסביר לי מה זה כל הצרחות והטריקות דלת האלה ? אנחנו לא בבית שלך ג'ונס" הוא אמר .
"וולנטיין עצבנה אותי" אמרתי .
"לא משנה לי . את לא תצעקי פה ותטרקי דלתות. מובן ?" הוא שאל . ולא עניתי לו.
"תתכונני עוד חצי שעה ממשיכים באימונים" הוא אמר
"חכה טום" אמרתי .
"אתה יכול להשאר פה קצת ?" שאלתי .
"להשאר ? מה זאת אומרת ?" הוא אמר .
"זאת אומרת שנשארתי לבד, ואני צריכה מישהו שיהיה איתי, אם אתה מסכיפ להשאר איתי קצת" אמרתי והוא התיישב על אחד הכיסאות
"למה את חושבת שנשארת לבד ושאף אחד לא רוצה להיות איתך ?" הוא שאל
"בגלל שכולם פה חארות" אמרתי .
"את לא חושבת שאולי זה בגללך ?" אמרתי.
"טוב אם נשארת כדי להעיר לי אני מעדיפה שתלך" אמרתי .
"מה עם אדוארד ? הוא לא איתך ?" הוא שאל. איל אני אהיה עכשיו עם אדןארד כשאני יודעת שוולנטיין מאוהבת בו ? אני ארגיש נורא כי אני פוגעת בה, למרות שזה מגיע לה ויש לי הזכות המלאה לעשות את זה כי הוא החבר שלי. אבל אני לא יכולה לפגוע בה. ואם אני אפרד מאדוארד, כמו שתכננתי מההתחלה אני אפגע בו , וזה לא מגיע לו.
אוף אני לא יודעת מה לעשות .
"עם אדוארד ? הכל בסדר" שיקרתי.
"אז למה אמרת שאת לבד ?" הוא שאל
"כי אני צריכה חברים, לא רק בן זוג" אמרתי והתיישבתי לידו.
"אז מה את רוצה שאני אהיה ? חבר שלך ?" הוא שאל . לא . כאילו כן, אני מאוד רוצה שתהיה חבר שלי אבל לא במובן שאתה מתכוון. במובן של בני זוג, זה מה שאני רוצה
"כן, מין סוג של חבר בלתי נראה" אמרתי .
"מה זאת אומרת חבר בלתי נראה ?" הוא שאל.
"אסור לנו להיות בקשר, אז ננהל קשר סודי של ידידים" אמרתי .
"ידידים ? אני ואת ?" הוא שאל .
"כן , מה כל כך מוזר בזה ?" שאלתי.
"אל תגררי אותי לשטויות שלך , ג'ונס" הוא אמר
"מה שטויות ? תגיד שאתה לא נהנה לדבר איתי" אמרתי .
"ג'ונס , אני המפקד שלך" הוא אמר .
"אז מה ?" שאלתי .
"את פשוט אוהבת להסתבך בצרות נכון ? את רודפת אחריהן עד שתצליחי להסתבך במשהו, ואחר כך את אומרת שזו לא אשמתך" הוא אמר .
"בלי להסתבך במשהו , משעמם" אמרתי .
"טוב לי לא , ואת לא תגררי אותי לזה" הוא אמר .
"אה באמת ?" שאלתי אותו וקירבתי את הכיסה שלי אל שלו .
"אתה כנראה לא יודע איך זה להרגיש כשעושים משהו שאסור" אמרתי .
"לא, אבל אני בטוח שאת יודעת" הוא אמר .
"בסוף מסתבר שאתה הילד הטוב, אחרי שעשית רושם של הבאד בוי" אמרתי.
"אמה , אני המפקד שלך" הוא אמר .
"וגם החבר הבלתי נראה שלי" אמרתי .
"אל תתחילי עם זה" הוא אמר .
"תסתכל עליי רגע" אמרתי והוא הרים את ראשו, עינייו היפות הביטו בעיניים שלי . ."אתה יודע מה אני רוצה לעשות עכשיו ?" שאלתי , הסתכלתי על העיניים שלו והוא על שלי, הוא לא הוריד לרגע את מבטו ואני לא הורדתי לרגע את מבטי ממנו.
"מה ?" הוא שאל והתקרבתי אליו, ואז לחשתי לו:
"רוצה לעשות משהו אסור ?"
"מה ?" הוא שאל והתקרבתי אליו עוד קצת , לשפתיים שלו .
"מה את עושה ?" הוא שאל וקם במהירות . אוף, כבר חשבתי שנתנשק .
"כלום, היה לך משהו ליד העין" אמרתי
"טוב תכף האימונים מתחילים, אנחנו צריכים לצאת" הוא אמר והתקרב לכיוון הדלת, ניסה להזיז את הידית אבל הדלת לא נפתחה .
"אנחנו נעולים" הוא אמר והמשיך לנסות לפתוח את הדלת, עד שהיידית נפלה.
הוא התחיל לדפוק על הדלת בחוזקה ולצעוק, אבל שום דבר לא עזר .
"כולם באימון טום" אמרתי .
"את מבינה שעכשיו בגלל הטריקות דלת שלך ושל וולטניין אנחנו נעולים פה, ואני יכול לאבד את התפקיד שלי בגלל זה ?" הוא שאל .
"תן לי רגע" אמרתי וניסיתי לפתוח את הדלת. ."כנראה שאנחנו באמת נעולים פה , חבר בלתי נראה"

הייי
סליחה שלא העלתי פרק שבוע, היה לי תקופה קצת עמוסה
טוב אז שבת שלום לכולם :)