"איפה היית?חיכינו לך" לוקאס אמר בשנייה שנכנסתי לשער של הבניין.
"הלכתי עם ידיד" אמרתי,עולה במדרגות לקומה שלי והוא אחריי.
"איזה ידיד?" הוא תהה.
מה הוא רוצה?
"מה אכפת לך?" נאנחתי.
"היי ביייבייי" פדרו צץ וחיבק אותי חזק.
"הייי" אמרתי וחיבקתי אותו.
"מה קרה חזרת עכשיו?חיכינו לך" פדרו אמר
"הייתי עם ידיד,האמתי הוא בא עכשיו" אמרתי בחיוך.
"ידיד?" פדרו תהה. "מי?הבחור ממתמטיקה?"
"כן" קרצתי לפדרו.
"הופה מי זאת" הוא טפח לי על הכתף וצחקתי
"מה,נדלקת עליו?"לוקאס שאל.
"יש מצב" חייכתי ולוקאס לא החזיר לי בחיוך.
מה הוא רוצה?
"מאר?" שמעתי את קולו של דילן.
"אני פה" צעקתי,ולאחר שנייה הוא נכנס בשער.
"היי, אני דילן"הוא פנה לפדרו ולאחר מכן ללוקאס,שפשוט התעלם ממנו.
הזעפתי פנים לעבר לוקאס שהתעלם ממני.
"טוב,אז אנחנו עולים לבית שלי"אמרתי לפדרו ולוקאס ופדרו הנהן אך לוקאס נראה עצבני.
הוא במחזור אוו מה?
חשבתי שלא מזיז לו מזה ושהוא לא בנוי למחויבות.
"יש לך חדר יפה" דילן אמר בחיוך קטן,אך היה אפשר לראות על מבטו שהוא בהלם.
"זה לא החדר זה הבית" צחקתי.
"שיט!סליחה" הוא אמר באי נוחות.
"על מה?" תהיתי.
"שקראתי לזה חדר ולא בית" הוא אמר.
בדרך כלל אם זה היה אדם אחר הוא היה נעלב אך זוהי הייתה מציאות,גרנו בבית קטן ללא סלון והחדר של אמא שלי היה ה"סלון",אז לא התפלאתי שחשב ככה.
"זה בסדר גמור. אני מניחה שזה שונה מהבית שלך" צחקתי והוא חייך בהקלה שלא לקחתי את זה קשה מידי.
"החדר שלי בערך פעמיים הבית שלך" הוא אמר,מתגאה.
"נחמד" חייכתי אליו,מה הקטע?
נכנסנו למטבח והצעתי לו נישנוש,ועם הנישנוש הלכנו לחדרי.
"איפה אמא שלך?" הוא תהה.
"עובדת" אמרתי
"אבא שלי תמיד עובד גם בשעות האלה" הוא גילגל עיניים.
"למה?"
"כי זה הפרנסה שלו" הוא אמר
"גם אם הוא יפסיק לעבוד אני בטוחה שתוכלו לממן את עצמכם" נאנחתי
"אני בטוח. אבל הוא מכור לעבודה" הוא אמר באי נוחות.
"טוב,זה מבאס" נשכבתי על גבי,מביטה על התקרה הלבנה.
"אז,למה לא ניסית להתחבר לשאר התלמידים בבית ספר?" הוא שאל
"אני כן,הם לא רצו להתחבר אליי" אמרתי,
הוא הביט הצידה והבטתי הצידה אליו.
יש לו פנים כל כך יפות.
"את בטוחה?" הוא תהה.
אני מקור לא אמין ואני לא יודעת מזה?
"כן,אני בטוחה"
"יש משהו שאת אלרגית אליו?"הוא תהה.
התחלתי לצחוק מהשאלה המטופשת והוא צחק אחריי.
"לשרימפס" אמרתי,לאחר שסיימנו לצחוק.
"שרימפס זה הדבר הכי דוחה בעולם,לא פספסת כלום." הוא אמר,
אוחז בידי וממשיך לבהות בתקרה.
הוא שילב את אצבעותי באבצעותיי,
והוא נראה כל כך בטוח בעצמו.
היה בזה משהו מתנשא
אך הוא היה נראה כל כך סקסי ככה.
ניסיתי לחקות אותו בכך שלא ייחסתי לזה כל כך חשיבות,פשוט החזקתי את ידו בחזרה.
היא הייתה חמה וחלקה.
YOU ARE READING
Our neighborhood
Romanceמארי לוקאס ופדרו גרו תמיד בשכנות אחד לשני,מגיל קטן הם החברים הכי טובים, זוהי השנה האחרונה שלהם בתיכון וזוהי השנה אשר תשנה את חייהם.
