Our neighborhood

עונה 2 פרק 6

"הכל בסדר?" שאלתי אותה בחצי חיוך,סוגר את הדלת אחריי.

היא נראתה מבועתת,"הוא ענה.חבר של אבא שלך ענה."

פערתי את פי, "מה הוא אמר?"

"הוא יודע על מי אנחנו מדברים,והוא יודע מי זה אבא שלי. הוא אמר שהוא אפילן מכיר את אמא שלי" היא ניגבה דמעה שזלגה מעיניה.

"נו,אז מי זה אבא שלך?איפה הוא?מה איתו?' כל כך הרבה שאלות התרוצצו לי בראש.

"אפילו אתה מכיר אותו" היא אמרה באכזבה, "זה היה התוכנית שלך כל הזמן? יידעת שהוא אבא שלי ועשית את כל החרא הזה בשביל להתקרב אליי?"

"אני מכיר אותו? מה? איזבלה מה לעזאזל?! למה שאעשה לך דבר כזה?" לא הבנתי מה קורה.

"איך קוראים לחבר הכי טוב של אבא שלך?" היא אמרה בחוסר סבלנות,מתיישבת על הרצפה.

התיישבתי גם אני על הרצפה, "אני לא בקשר כל כך עם אבא שלי. למה שיזיז לי מי זה חבר שלו?" לאיפה השיחה הזו הולכת?

"אני מתכוונת ללוקאס בראון, אבא שלך לוקאס." היא גיחכה,כאילו לא מאמינה לי.

"לוקאס הוא לא אבא שלי ואת יודעת את זה." התעצבנתי.

"ברור." היא אפילו לא התנצלה.

"החבר הכי טוב של לוקאס הוא היה גם חבר טוב של אמא שלי,והוא מת לפני כמעט 10 שנים." אמרתי בכעס.

היא הביטה בי והינהנה,כאב בעיניה.
ואז ההבנה הכתה בי.

אבא של איזבלה זה פדרו.
פדרו שאמא שלי ולוקאס אהבו כל כך הרבה ועדיין כל שנה ושנה עורכים טקס לזכרו.

"הולי פאקינג שיט" אמרתי בשקט.

"התגובה שלי הייתה קצת יותר גרועה." היא הצביעה על פניי.

"אני כל כך מצטער,איזי." התקרבתי אלייה,מחבק אותה חזק.

"מצטערת שהאשמתי אותך." היא הייתה כזאת חמודה. גם שהיא גילתה משהו כל כך עצוב היא חושבת על אחרים.

"היי,בייבי. זה בסדר." ליטפתי את פניה.

"אפילו לא היה לי הזדמנות להכיר אותו." היא המשיכה לבכות.

"אני פה.." לא ידעתי מה להגיד.
אני בחור,מאיפה אני צריך לדעת איך מנחמים בחורה?

"אמא שלי אמרה שהוא לא יידע שהיא בהריון,הוא לא ידע אף פעם שיש לו ילדה." היא בכתה בקולניות, "א..אני...לא היה לי הזדמנות להכיר אותו!"

"את יודעת,אנחנו סוג של משפחה עכשיו" ניסיתי לנחם אותה וחייכתי.

"מה?" היא גיחכה.

"אמא שלי ולוקאס תמיד אומרים שהם היו משפחה." אני מחייך אליה.

"לעולם לא היה לי משפחה. זה תמיד היה רק אני ואמא שלי" היא הניחה את ראשה על הירכיים שלי,נשכבת על הרצפת מסדרון.