Our neighborhood

פרק 9

פירסמתי כבר את הפרק הזה אבל כנראה שהוא נבלע למלא בהתראות כי אין עליו לייקים אז אני מעלה שוב
התמונה למעלה היא מתוך קליפ של מאדיסון ביר,זמרת מדהימה.
היה באלי לציין את זה......
קריאה מהנה💝
-----

"מארי,תגישי את זה למלצרית" הטבח אמר לי,מגיש לי צלחת.

הגשתי אותה למלצרית בדלפק הראשי וחזרתי אליו.

נאנחתי והתיישבתי במקומי.
"על מה האנחה הזו?" הטבח שאל.

אף על פי שלא אהבתי את המקום בו אני נמצאת בעבודה שלי,לפעמים השיחות עם הטבח היו מהנות ונהנתי לפרוק קצת את ליבי. למרות שיש לו קטעים שהוא די מעצבן,כמו שהוא לא מביא לי לקרוא לו בשמו הפרטי.

"אני שונאת לעבוד במטבח" אמרתי והוא צחק.
"כל המלצריות פה עברו את הגיהנום פה איתי,וגם את תעברי" הוא אמר.
"אתה עושה את זה יותר טוב להיות פה" החמאתי לו והוא חייך.
"תודה,יקירה " הוא אמר," סביר להניח שתתחילי למלצר אפילו היום."
"אתה חושב?" קמתי מכיסאי בהתלהבות.
"כמובן,את אצלי במטבח כבר שבוע."הוא אמר.

זה העלה קצת את המצב רוח שלי,אני באמת צריכה לצאת מהמטבח הזה.

"מארינלה?" נשמע קולו של הבוס,בדיוק שבאתי לצאת מהעבודה.
יש לו קטע לתפוס אותי כל פעם לפני יציאתי.

"כן,אדוני?" שאלתי,חוזרת פנימה.
"אני צריך שתראי למנהל ולמשפחתו את המטבח,מאחר ואת שמה כבר שבוע." הוא אמר,מושיט לי תג עם שמי.
"מה?" הופתעתי,"אדוני אתה בטוח?"

להראות למנהל של הרשת הזו את המטבח יהיה דבר עצום,בטוח אקבל קידום אם אעשה זאת נכון.
"את לא בטוחה בעצמך?" הוא הרים גבותיו.
"אני בטוחה בעצמי" אמרתי,הזדקפתי.
"מעולה. הוא מגיע עוד 5 דקות. תהיי מסודרת יפה."הוא טפח על כתפי והלך.

זה ההזדמנות שלי להוכיח שאני שווה משהו.
נכנסתי לשירותים,אוספת את שיערי לקוקו מתוח ויפה,שמתי אודם על שפתיי,קצת ברונזר בלחיי ויצאתי.

לעולם לא התאפרתי כל כך,לאחרונה לאחר שהספקתי להרוויח משכורת של כמעט 100 דולר(חוץ מהכסף שאני משלמת לאמא שלי כל שבוע.) התחלתי לקנות קצת איפור,ולהרגיש כמו אישה.

"הם פה" הבוס אמר לי כאשר הגעתי למטבח.
"שאבוא איתך לכניסה?" קמתי מכיסאי.
"כן" הוא אמר.
אז באתי איתו.
יישרתי את בגדיי,וחיכיתי לצידו.

לאחר שתי דקות,נכנס המנהל המפואר של רשת המסעדות הזו,חליפה מגוהצת עליו ושיערו לא זז אפילו טיפה.
"מה שלומך,מארלי?" הוא פנה אל הבוס שלי.
"בסדר אדוני,איך אתה?" הבוס דיבר בטון שונה.
"מעולה,משפחתי תבוא בכל רגע."הוא אמר,ולאחר מכן פנה אליי. "שלום לך,גברת צעירה" הוא חייך אליי.
"שלום אדוני,מה שלומך?" חייכתי אליו.
"אני רואה שיש לנו פה ספרדיה" הוא שם לב למבטא החלש שלי,וואו הוא טוב. "ספרדים האנשים הכי טובים"
"תודה" חייכתי.