Our neighborhood

פרק 20

שוב פעם,אני מהמחשב ולכן יש רווח של 2 במקום של אחד.

והתמונה זה מהסרט הכי אהוב עליי בכל העולם- כמה טוב להיות פרח קיר.

מומלץ בחוםםםםם!

קריאה מהנה <3

-------------

אני לא חושבת שאי פעם הייתי יותר מאושרת מאשר היום,

היום האחרון של בית הספר.

אין יותר מאושרת ממני.

למרות שלוקאס ופדרו לא איתי בשביל לחוות את זה,אני עדיין שמחה שסוף סוף סיימתי עם החרא הזה.

למרות,שיש לי המון תהיות. אלך לקולאג'? אלך לעבוד? מה אעשה בחיי? אני לא יכולה להמשיך לעבוד במשרה חלקית במסעדה,אני צריכה למצוא עבודה במשרה מלאה.

לפני שבועיים רבתי עם לוקאס ופדרו,זה היה פיצוץ גדול. נאמרו המון דברים שלא היו צריכים להיאמר,מצדי ומצד לוקאס ופדרו. הסכמנו יותר לא לדבר לעולם,ניתקנו קשר מוחלט. בכיתי כל כך הרבה לילות שיד אחת לא תספיק בכדי לספור את מספר הימים שבכיתי בהם.

אבל בן סיפר לי כל פעם שלוקאס ופדרו באו לבית ספר כרגיל,וכמובן בילו עם דילן.

אני שונאת בנים,הם עם של חראות.

אני צריכה למצוא חברות שהן בנות.[

ובכללי,לשכוח מלוקאס ופדרו.

"בוקר טוב" נכנס המורה לכיתה,וכולם התיישבו במקומות שלהם.

"אז בגלל שזה היום האחרון שלכם בבית ספר אי פעם,חשבתי לעשות איתכם משהו די יצירתי,אולי קצת חרוש" הוא התחיל להגיד " כל אחד יקבל חבילת פתקים ויצטרך לכתוב מה שהוא רוצה לכל אחד מחבריו לכיתה. זה יכול להיות ברכה להמשך הדרך, מחמאות על האדם, זכרונות טובים ממנו,מה שרק תרצו"

אין את זה ביותר חרוש?

"לכולם?" לוקאס שאל באנחה והמורה הנהן.

לוקאס ופדרו הסתכלו אחד על השני וגילגלו עיניים,ואני גילגלתי עיניים לעצמי.

המורה חילק לכולם דפים והתחלתי לכתוב על חבריי לכיתה,רובם פשוט חראות אז רשמתי "ברכות להמשך הדרך".

לכמה בנות רשמתי שאני מקווה שיצליחו במכללה,לכמה בנים רשמתי שיהיה להן המשך חיים טובים,לכמה שהכרתי הכרות קצרה למדי רשמתי כמה תכונות טובות שהצלחתי לזהות בהם שרק הכרנו ואז הגעתי לדילן.

"לדילן היקר,אני מקווה שתישרף בגיהנום, אוו משהו בסגנון. בידידות,מארינלה."

צחקתי לעצמי עצם הברכה היצירתית והתפללתי שהמורה לא יעבור על הברכות של כולם..

לאחר מכן,הגעתי לבן.

למרות שלא יכלתי לסבול אותו,הוא בן אדם די נחמד( חוץ מהעובדה שהוא די בריון לאנשים השונים ממנו)