דרך אגב אני משנה את התמונה של הסיפור (התמונה הראשית לגמרי)
(בהמשך לפרק הקודם)
"מה את עושה?" לוקאס עצר את הנשיקה.
פעם שנייה כבר,אני עד כדי כך לא מנשקת טוב?
"מנשקת אותך?" ניסיתי להעביר את המבוכה.
"דילן אמר לי שזה מה שיקרה" הוא נשען על המשקוף,משלב ידיים.
"מה?" מה הקשר דילן?מתי הוא דיבר איתו?
"בדרך חזרה לבית,הוא נסע ברכב שלו ועצר מולי ואמר שהוא נפרד ממך ועכשיו תרוצי אליי" הוא אמר.
התחלתי לצחוק,משאירה את לוקאס מופתע.
"הוא נפרד ממני? החרא הזה עשה לי אולטימטום אם נשאר ביחד! אני לא אהיה עם מי שמציב לי אולטימטום!" התעצבנתי,נכנסת לביתו בלי אישורו. מתיישבת בספה.
אני שמחה שזקנים נרדמים מוקדם וסבתא שלו לא תשמע דבר מהריב שיהיה פה,סביר להניח.
"אני הצבתי לך אולטימטום" לוק אמר,מרים גבותיו.
"טוב..א..." איבדתי את מילותיי.
"יודע מה,אתה גם לא צריך לקבל את סליחתי! אתה פאקינג הרבצת לי!" חבטתי בכתפו וקמתי מהספה,במטרה ללכת,אך הוא תפס בזרועי והושיב אותי על הספה,שוב.
"תפסיק!" התעצבנתי,מעיפה את ידו ממני.
אני כל כך טיפשה.
"את יודעת שלא התכוונתי לזה" הוא אמר.
"כן,ברור." אמרתי,עצבנית.
"אמרת משהו ממש מגעיל על סבתא שלי,שהיא כל מה שיש לי בחיים כרגע" הוא התעצבן והסביר את עצמו.
"אמרת משהו שידעת שיפגע בי כל כך!" נזכרתי בזה,מורידה דמעות.
"אני יודע. זה היה הכוונה" הוא אמר.
"וואו! יופי אז הנה הצלחת!" התעצבנתי.
"את יודעת שאני מצטער על זה" הוא נאנח.
"סליחה לא תמיד עוזרת" שילבתי ידיי בכעס.
"אני לא מבין מה את בכלל שמה עליי? למי אכפת מאבא שלך?" הוא גילגל עיניים.
"אתה חמור"
"לא,ברצינות. הוא לא חלק מהחיים שלך מה את שמה על זה בכלל"הוא גילגל עיניים והשפלתי מבטי לרצפה.
"טוב,למה נפרדת מדילן?" לוקאס שאל,משנה נושא.
"רבנו" אמרתי.
"על מה?"
"גיליתי שאני עובדת במסעדה של אבא שלו. והוא לא מסכים שאעבוד שמה" גילגלתי עיניי ואחרי שנייה שמעתי את צחוקו של לוקאס בכל רחבי הבית.
הבטתי עליו,הפה שלו פתוח ורואים את כל שיניו הלבנות,לחייו ורודות ועיניו סגורות והוא אוחז בבטנו מצחוק.
והתחלתי לצחוק גם,אנחנו זוג מטומטמים.
"עד כמה הוא מטומטם?" לוקאס שאל לבסוף.
"הרבה מאוד מטומטם" גילגלתי עיניי.
"ולקח לך זמן להבין את זה,כי גם את מטומטמת"
"ידעתי את זה כבר מההתחלה" אמרתי.
"אז איך בעבודה החדשה?" הוא תהה.
"נחמד,קניתי איפור" אמרתי בחיוך.
"למה את מתאפרת? את לא צריכה את זה" הוא אמר,מתיישב לצידי.
"אני חושבת שזה מחמיא לי" אמרתי.
"מה השעה?"שאלתי כאשר התחלתי לפהק.
"אחד עשרה וחצי" הוא אמר,מפהק בעצמו.
"אני הולכת לישון" קמתי ומשכתי אותו.
"שאלווה אותך?" הוא שאל והנהנתי.אני לא יודעת איפה עומדת מערכת היחסים בנינו,ואין לי מושג מה נעשה בנוגע לזה.
כי לוקאס עוד לא אמר משהו על זה שנישקתי אותו.פתחתי את דלת ביתי, ונכנסנו.
לוקאס נכנס למטבח,לקח מעדן והלך לחדרי.
צחקתי לעצמי והלכתי אחריו.
התגעגעתי לזה.
"אני רוצה לראות סרט" הוא אמר,שוכב על המיטה שלי בגופו הגדול משאיר לי טיפה מקום.
"אביא את המחשב" אמרתי,והוצאתי את המחשב מהמגירה.
YOU ARE READING
Our neighborhood
Romanceמארי לוקאס ופדרו גרו תמיד בשכנות אחד לשני,מגיל קטן הם החברים הכי טובים, זוהי השנה האחרונה שלהם בתיכון וזוהי השנה אשר תשנה את חייהם.