Our neighborhood

פרק 44

שוב פעם,מודה לכן על כל הלייקים והתגובות אני כל כך אוהבת אותכן אתן גורמות לי לאושר עצוםםם
והתמונה מהסרט "אשליה" סרט פאקינג אדירררר
-
"אמא?" דניאל ניגש אליי.

"כן,מתוק?" חייכתי אליו.

אני אמא כזאת חרא,לעזאזל.
אני בקושי מתפקדת ועבר פאקינג חצי יום.
ח צ י י ו ם.
כל דבר שקורה בחיים שלי משפיע על דניאל בצורה מסוימת.
ואני כל כך טיפשה שזה קורה.
שאני בכלל נותנת לזה לקרות.
דניאל אמור להיות שמח ומאושר,אבל זה לא מתאפשר כאשר קורה לי כל כך הרבה בחיים.

"למה כולם אומרים לי בבית ספר שבראון כבר לא יוצא איתך?" דניאל אמר באי-נוחות.

לא ציפיתי לספר לו על זה באותו היום שזה קורה,חשבתי לדחות את זה קצת.
"אנחנו נפרדנו." אמרתי בעדינות.

"למה?" הוא אמר בכאב,מתיישב לצידי.

"המערכת יחסים שלנו לא כל כך הסתדרה." החזקתי בידו.

"אמרו לי שהוא נישק בחורה אחרת." דני השפיל מבטו לרצפה.

הסמקתי מזה שאמר את זה הרגע והנהנתי.
לא אהבתי לשקר לו.

"אני לא חשבתי שבראון כזה." הוא אמר בשקט.

כאשר יצאתי לשנייה מאזור האגואיסטיות שלי,
קלטתי שדניאל כרגע גם עובר סוג-של משבר.
האדם שהוא מעריץ,מגיל 5, מתגלה כאדם שונה לגמרי ממש שציפה ממנו.
והאדם שהכיר,שהיה החבר של אמא שלו,בגד בה.

שנאתי את זה שהוא צריך להתמודד עם זה כרגע.

"בראון לא כזה." אמרתי לדניאל בעידוד.
אך לא ידעתי אם אני משכנעת את עצמי אוו אותו,אוו את שנינו ביחד.

"איך את אומרת את זה?" הוא אמר בהפתעה קטנה.

"כי אני מכירה את לוקאס." חיבקתי אותו, "כל בני האדם עושים טעויות. והוא גם בן אדם"

"אני מניח" הוא גילגל עיניו.

"אתה יודע שלוקאס אמר שאנחנו מגלגלים עיניים באותה צורה?" צחקתי.

"יש רק דרך אחת לגלגל עיניים" הוא גילגל עיניו שוב.

"זה גם מה שאני אמרתי."גיחכתי.

"את בסדר?" דניאל שאל לאחר כמה דקות של שקט.

"למה שלא אהיה?" השתדלתי להסתיר את זה ממנו כמה שיותר.

"שהמורה פרנקלי לא הגיע לבית ספר הרבה זמן, המנהל נכנס ואמר לנו שהוא עובר תקופה קשה ולכן הוא לא מגיע." דניאל החל להגיד, "אני מניח שתקופה קשה זה מה שאת עוברת עכשיו"

"דני" ליטפתי את פניו, "כל עוד אני איתך שום דבר לא קשה." חיבקתי אותו חזק חזק.

נותנת למילים לחלחל לתוך גופי.