פרק 38

3.5K 298 139
                                    

אני יודעת שדניאל יותר גדול אבל זרמו איתי.....

ולמקרה שהתמונה לא עובדת אז זה מה ששמתי:

קריאה מהנה יקירותיי

---

"מה זאת אומרת ביחד?" דניאל נעץ מבטו בלוקאס.

"כמו שאני ואבא שלך היינו פעם." חייכתי אליו.

לא היה לי מושג לאיזה תגובה מצד דניאל לצפות.

"למה?" הוא לא הוריד את עיניו מלוקאס.

"כי אנחנו אוהבים אחד את השני" לוקאס אמר,מבלגן את שיערו בחיבה.

"אל תיגע לי בשיער" הוא אמר ללוקאס וסידר את שיערו.

לוק הביט בי בתהייה,
דניאל תמיד אהב שלוקאס עושה לו את זה.

"טוב,אני הולך לישון." דניאל קם מהכיסא ופנה לחדרו.

"מה לעזאזל?" לוקאס אמר בשנייה שדניאל סגר את דלת חדרו.

"אולי הוא פשוט בהלם" גירדתי בראשי.

"יש לך ילד מוזר" הוא גיחך.

"שתוק!" חבטתי בכתפו,מגלגלת עיניים.

"ברצינות מה עובר עליו?" הוא אמר, "חשבתי שישמח"

"טוב,הוא קצת מבוהל. אני מבינה את זה."

"שיהיה" הוא אמר,מתיישב בספה.

"טוב אני בטוחה שזה יעבור לו מהר." אמרתי באנחה.

"אני מקווה." לוקאס אמר, "כי אני חוזר למדריד עוד שבוע ואני רוצה להכיר אותו יותר."

"מה?" הבטתי בו בבהלה.

שמעתי נכון?
הוא חוזר למדריד עוד שבוע?

לרגע התפוצצה לי הבועה ששנינו נמצאים בה.

הוא לא חי בקליפורניה.

הוא חי במדריד.

ויש לו שמה חיים.

"אני לא יכול להישאר פה לנצח" הוא אמר כאילו זה ברור מאליו.

"שכחתי מזה לגמרי" צנחתי עליו.

"מקסימום נבוא לבקר אחד את השני" הוא נישק אותי.

Our neighborhoodWhere stories live. Discover now