Our neighborhood

פרק 46

יצאנו מהקניון בשעה 9.
הגענו לבית בשעה 11.

היה המון פאפרצי,המון מעריצים של לוקאס והמבט המבוהל של דניאל אמר הכל.

כאשר נכנסנו לביתי,
דניאל,שהיה כבר שפוך מעייפות,נרדם ולוקאס העביר אותו למיטתו.

בדרך כלל כאשר אני מעבירה את דניאל למיטה זה מלווה במכות מכל עבר, מהמשקוף,מהדלת עצמה,מהספה,מזה שהוא כבד מידי ולפעמים הוא נופל לי.אבל הפעם,לא.
לוקאס הרים אותו כאילו הוא מרים עלה. ההליכה לחדרו הייתה מהירה למדי ודניאל לא היה צריך קסדה.

"איך אתה עושה את זה?" נאנחתי.

"תלכי קצת לחדר כושר"הוא צחק. "שנראה סרט?" הוא הציע.

"אני שפוכה. " אמרתי,משפשפת את עיניי.

"אז אני מניח שלילה טוב." הוא חייך אליי.

"כן,לילה טוב." חייכתי אליו חיוך קטן.

ניגשתי אל הדלת הראשית ונעלתי אותה,
הבטתי לאחור ולוקאס לא היה בספה.
איפה הוא??

נכנסתי לחדרו של דניאל- הוא לא שם.
לשירוקלחת- הוא לא שם.

כל חששותיי אושרו.
הוא בחדר שלי.

נכנסתי לחדרי והוא שכב שמה,ללא חולצה,עמוק בתוך המיטה.

"לוקאס" נאנחתי, "מה אתה חושב שאתה עושה?"

"אממ..ישן?" הוא פקח עיניו.

"תישן על הספה." אמרתי.

"למה לא פה?" הוא אמר בהפתעה.

"כי אנחנו לא זוג." גילגלתי עיניי, "עוף לספה."

"אין שמה מזגן" הוא תירץ.

"תקח מאוורר מהמחסן." אמרתי ונכנסתי תחת שמיכתי.

"מאוורר לא כל כך כיפי" הוא אמר בפרצוף מבואס.

"אוקיי, אז תישן פה" אמרתי נאנחת וחיוך גדול התרחב על פניו. "על הרצפה."

פניו השתנו בשניות. "מה?"

"כן." הנהנתי, "קח כמה שמיכות ותעשה לך מיטה ברצפה."

"את בטח צוחקת עליי" הוא גילגל עיניו ( באנגלית זה יותר מהמם- you got to be kidding me )

"אני מחייכת?" הצבעתי על פניי.

"מארינלה!" הוא אמר.

"אם לא הייתי כזאת מטומטמת, לא הייתי מביאה לך לישון פה!" התרגתי, "תפסיק להתלונן!"

"מזגן זה בקשה בסיסית" הוא הניף ידיו באוויר.

"טוב. תישן בחדר של דניאל והוא ישן אצלי."

"יש לו מיטה של מכונית!!!" הוא אמר,קצת המום.

"נמאסת עליי,מר בראון" קמתי ממיטתי, "תחליט, רצפה דניאל אוו ספה!!!"