יש 200 צפיות על הפרק האחרון ופחות מ50 לייקים,תתעוררו 😅😅😅💖
-"פאקינג גוצ'י?" טד הסתכל על החולצה שלי,מרים גבותיי.
הבטתי עלייה ואמרתי בקלילות, "כן."
"אחי,בכסף הזה יכלת לקנות טלפון חדש" הוא גילגל עיניו.
"לוקאס קנה לי את זה,אני לא הייתי קונה את זה בכסף שלי" גיחכתי.
"עשיר מסריח" הוא סתר לי בראש,גורם לי לצחוק בקול.
"אתה הולך לבית לחג ההודיה?" שאלתי.
"לא,אני ובראיין לא חוזרים לבית בחגים קצרים..זה רחוק מידי,אין לנו זין לזה." הוא אמר.
"זה כל הסוף שבוע! אתם רציניים?" פערתי פי.
"לא כזה ביג דיל,יש לנו שתייה הכל בסדר" הוא אמר בחיוך.
"אז תסעו ברכב כבר יום לפני" הצעתי.
"זה לא כזה חשוב לנו,דניאל" הוא גיחך.
"זה חג משפחתי. לא מדכא להיות תקועים פה?" תהיתי.
"לא,אין לימודים." הוא משך בכתפיו, "הכל טוב."
"אתה מוזמן לבוא אליי לבית." אמרתי, "שתיכם."
"זה לא כזה ביג דיל,דפוק" הוא התיישב.
"אין לי בעיה עם זה,זה רק נסיעה של שעה וחצי." אמרתי, "אני מקווה שזה לא רחוק מידי בשבילכם,חבורת מפונקים"
הוא צחק ואמר, "תברר קודם עם ההורים שלך ואז דבר איתי,מטומטם" הוא זרק עליי את החולצה שלו.
"היא תסכים" אמרתי, "הבית מספיק גדול."
"כן,אה?" הוא צחק עליי, "בטח אתה לא יכול לצעוק לאמא שלך מצד אחד של הבית לשני,אתה משתמש במגפון"
צחקתי בקול, "לך תזדיין"
הוא מתייחס לזה שאני עשיר כל כך בקלילות, אני צריך עוד חברים כאלו.
הוא ללא אינטרסים נגדי,לפחות לא כאלו שהספקתי לגלות, והוא באמת לא שם זין על זה שהמשפחה שלי עשירה.
הוא פשוט נהנה להיות בחברתי.
ואהבתי את זה,מאוד.ניצלו אותי כל כך הרבה פעמים בתיכון בגלל שלוקאס היה האבא החורג שלי,
היה תקופה שהייתי רב מכות עם כל כך הרבה אנשים רק בשביל לראות אם הם ישארו אחרי זה. נכנסתי לכל כך הרבה צרות בגלל זה,אמא שלי איבדה את זה.
התנהגתי כמו בחור מהכלא אוו משהו בסגנון,התנהגתי דוחה.
אם זה בבית ואם זה בבית ספר,בעיקר בבית ספר. עד שלוקאס ואמא שלי הושיבו אותי לשיחה ופשוט הסבירו לי מה לעשות לגבי זה ואיך לראות מתי אנשים באמת אינטרסנטים ולא באמת מעוניינים בי."הגעתי,אפשר לנסוע!" ריילי נכנסה לרכב בהתלהבות,מתיישבת על אלכסיה.
"עוד שנייה והיינו נוסעים בלעדייך,קרציה" בראיין נאנח,מנשק את הלחי שלה.
YOU ARE READING
Our neighborhood
Romanceמארי לוקאס ופדרו גרו תמיד בשכנות אחד לשני,מגיל קטן הם החברים הכי טובים, זוהי השנה האחרונה שלהם בתיכון וזוהי השנה אשר תשנה את חייהם.