Our neighborhood

פרק 48

"אפשר לפתןח דף חדש." לוק התקרב אליי.

"אני לא מבינה איך הגעת לזה מכל מה שהרגע אמרתי." נאנחתי.

"חצי מהחפירות שלך הייתי עם אוזניות." הוא אמר בחיוך כובש ונישק אותי.

הדפתי אותו ממני והבטתי עליו בכעס, "אתה פאקינג צוחק עליי!" צעקתי.

"בייבי.." הוא נאנח.

"לוקאס!" אמרתי בכעס, "אני לא סתם דיברתי עכשיו! אני אמרתי מה שבלב שלי! וזה עובר ליידך! זה חוסר כבוד!"

"אני מצטער." הוא אמר.

"לך תזדיין!" צעקתי, "ועוף לי מהרכב! למה אני צריכה להגיד את זה 40 פעם?"

"לאיפה אלך???" הוא תהה בדאגה.

"למקום שרחוק ממני." גילגלתי עיניי.

"אני מצטער,מארינלה."

"שמור את הסליחה המזויפת הזו לעצמך,בבקשה." נאנחתי.

"אני רוצה לבוא איתך לעבודה."הוא ליטף את ידי.

"אני לא רוצה." אמרתי בהחלטיות.

"אני לא אעשה שטויות. אני מבטיח." הוא הניח יד על חזהו.

"לא.בא.בחשבון." גילגלתי עיניי.

"בייבי.." הוא התקרב אליי.

"תפסיק לקרוא לי ככה." אמרתי והתחלתי לנסוע.

אין לי פאקינג מושג לאיפה אני נוסעת,
אני מרגישה כאילו אני איזה שפוטה של לוקאס
אבל אם אנטוש אותו פה ארגיש כלבה.

"אתה לא עושה לי פאדיחות." הבטתי עליו בכעס והוא הנהן בשמחה.

"ואל תדבר עם ליזי היא חטטנית בצורה מטורפת " אמרתי.

"קנאית קצת-הרבה?" לוקאס גיחך. ( jealous much?)

"מה?" הבטתי עליו בהפתעה, "היית מת!"

"זה בסדר,בייבי" הוא ליטף את הלחי שלי,מגחך.

החטפתי ליד שלו וגילגלתי עיניי.

לאחר שהגענו לעבודה שלי,
תהיתי מה לעזאזל אני עושה.

העבודה היום הולכת להיות בלאגן. אני בטוחה ב100 אחוז.
לוקאס יכול להיות trouble maker תוך שניות.
וזה שהוא שחקן כדורגל מפורסם לא עוזר לו בקטע הזה.

כאשר נכנסנו לעבודה,כמובן שכולם שמו לב אליו, אך ניסו לשמור על רוח העבודה ולכן לא זזו מהמקומות שלהם.

נאנחתי בהקלה ופניתי לשולחן שלי,לוקאס מתלווה אחריי.

"אז,מה את עושה פה?" לוק שאל לאחר שהדלקתי את המחשב.

"עובדת." התיישבתי.

"ב....?"

"אתה כבר יודע." אמרתי, "רשתות חברתיות והאיימל של הבוס שלי ועוד כמה דברים."