למה אני?

פרק 4

    "בנות, תעצרו", הרכזת ניסתה ברוגע.
"זה לא יעזור", בטי אמרה. היא קמה מהכיסא והתקרבה אליה.
"שקט!" הרכזת הרימה את קולה.
"או, עכשיו יש כאן שקט", בטי אמרה אחרי שבכיתה שררה דממת אלחוט.
"מה זה היה?" הרכזת שאלה.
"התווכחנו איזה נסיך יותר חלומי", אלונה אמרה.
"על זה אתן מדברות?" הרכזת שאלה, מעט המומה.
"טוב, זה השיעור, לא?" יעל אמרה.
"כן. היסטוריה מלכותית. זה על הארמון, לא? על משפחת המלוכה. לא?" גפן אמרה.
"כן", הרכזת אמרה. היא ובטי החליפו מבטים. "בכל מקרה. באתי להגיד שתהיה שנה טובה ואני מקווה שבשאר השיעורים יהיה יותר שקט, כן?"
"טוב, עכשיו אפשר להתחיל?" בטי שאלה.
"יאללה, שתהיה שנת לימודים טובה", הרכזת אמרה, "ותחייכו, שנה אחרונה בנות!"
"כן!" גפן קראה.
"טוב, אז בואו נקווה שהאנרגיה הטובה תישאר עד סוף השנה", הרכזת אמרה.
היא חייכה אל הבנות ויצאה מהכיתה.
"אז בואו נתחיל", בטי אמרה.
"צריך מחברת?" מישהי שאלה.
"צריך ספר?" מישהי אחרת שאלה.
"כן", בטי אמרה והבנות הוציאו מחברת ואת הספר שעליו כתוב: "היסטוריה מלכותית".
"תפתחו את המחברות", בטי אמרה ופתחה את התיק שלה, שהיה מונח על השולחן. היא הוציאה טוש לוח וסגרה את התא. אחר כך היא פתחה תא אחר והוציאה ממנו את הספר.
"תפתחו בעמוד הראשון", אמרה, בעודה פותחת את הספר בעצמה. "מי מתנדבת לקרוא?"
כמה בנות הרימו יד ובטי הסתכלה עליהן.
"את", היא הסתכלה ישר על דניאל.
דניאל נדה לשלילה, לא מאמינה שזה קרה לה.
"למה לא?" בטי שאלה.
"לא בא לי", דניאל אמרה בשקט, אבל בטי שמעה אותה.
"טוב", בטי אמרה והסתכלה על סתיו הברונטית. "את".
"לפני אלפי שנים...-" סתיו נקטעה על ידי בטי.
"תמיד מתחילים עם הכותרת", אמרה.
"טריקה- התחלת הממלכה", סתיו קראה מהספר. "לפני אלפי שנים, נבחר המלך הראשון, שון ואשתו, המלכה הראשונה, דפני. כאשר החליטו להפוך את טריקה, שאז הייתה רק מדבר שומם, לממלכה, התושבים החליטו להציב שליט".
"רגע, אף פעם לא הבנתי משהו", עדי אמרה.
"תמשיכי לקרוא", בטי אמרה לסתיו.
"שניה, יש לי שאלה", עדי אמרה.
"אני לא שומעת בהתפרצויות", בטי אמרה.
"להמשיך?" סתיו שאלה.
"כן", בטי אמרה.
"שון ודפני מלכו במשך...-" הפעם סתיו נקטעה על ידי המנהלת שנכנסה לכיתה.
"בוקר טוב, בנות", המנהלת אמרה.
"בוקר טוב", הבנות נעמדו.
"היסטוריה מלכותית", המנהלת אמרה, מסתכלת על ספר הלימוד ובטי. "זה היה המקצוע האהוב עלי בגילכן. שבו".
הבנות ישבו וחיכו שהמנהלת תדבר.
"זה טוב שאתן בשיעור הזה, כי זאת בדיוק הסיבה שבגללה נכנסתי", המנהלת אמרה.
"כמו כל שנה, מישהו מטעם הארמון יגיע לדבר עם תלמידי כיתה י"ב, במסגרת שיעורי היסטוריה מלכותית", המנהלת אמרה.
זה משהו שקרה בכל בית ספר. זה היה חוק בכל מדינה וכוכב. היסטוריה מלכותית היה מקצוע חובה, מאז שהאנושות יכולה לזכור. כל שנה בכיתה י"ב, בכדור הארץ, או בשנה האחרונה בכל כוכב אחר עליו יש חיים (ויש הרבה כאלה) נציג מהארמון מגיע לדבר עם התלמידים. וכמובן שבאחת השנים יש גם סיור בארמון. חובה כמובן. בכדור הארץ זה בכיתה י', השנה הראשונה בה לומדים היסטוריה מלכותית.
"זה יהיה קצת יותר מוקדם השנה, מכמה סיבות", המנהלת אמרה. "התאריך היחיד שהסתדר הוא מאוד קרוב".
"כמה קרוב?" מישהי שאלה.
"מחר", המנהלת אמרה.
"מאוד קרוב", בטי אמרה.
"כן", המנהלת אמרה. "בכל מקרה, מחר בשעתיים הראשונות יש לכן שיחה".
מעניין מי יבוא... דניאל חשבה. היא נזכרה בסיור בארמון שהיה לפני שנה וחצי. ***************************************************************************                                           "ופה נמצא חדר הישיבות המרכזי", המדריכה אמרה.
"וואו", מישהי פלטה. דניאל ניסתה לראות מי זאת, אבל בשכבה שלה יש יותר מדי בנות והיא לא זיהתה את הקול.
"תסתובבו, תתרשמו, תרשמו, אבל אל תגעו בכלום", המדריכה אמרה.
ואז, בצורה הכי לא מתוכננת שאפשר, המלכה נכנסה לחדר.
"או, שכחתי שאתם כאן", המלכה התנצלה, בעוד הבנות משתחוות קלות. "אני מצטערת על ההפרעה. תמשיכו".
המלכה הסתובבה ויצאה משם.
הכי קרוב שתגיעי לבני מלוכה... דניאל חשבה, לא מאמינה שהיא באמת ראתה את המלכה מקרוב.
אבל היא בטח לא ראתה אותי אפילו...
"בואו נמשיך בנות", המדריכה אמרה והבנות המשיכו בסיור.
***************************************************************************                                         "טוב, בנות", בטי אמרה, "בואו נמשיך".
"בטי?" עדי הרימה יד.
"כן?" בטי הסתכלה עליה.
"יש לי שאלה", עדי אמרה.
"תשאלי", בטי אמרה.
"איך טריקה הופיעה, אם היה שם מדבר?" עדי שאלה.
"מישהי רוצה לענות לה?" בטי שאלה את הכיתה.
דניאל הרימה את ידה בחשש, אבל בטי הסתכלה על מישהי אחרת.
"את", בטי אמרה לסתיו הבלונדינית.
"קסם", סתיו ענתה.
"בדיוק", בטי אמרה.
מה שרציתי להגיד... דניאל חשבה.
עד שאני מרימה את היד. עד שרציתי לענות. כל פעם שאני מצביעה לא בוחרים בי, אז בשביל מה?
"תמשיכי לקרוא", בטי הסתכלה על סתיו הברונטית, זאת שיושבת ליד יעל וקראה קודם.
"רגע..." סתיו אמרה, מחפשת את המקום בו עצרה.
בעודה קוראת, דניאל ניסתה לעקוב אחריה בספר, אבל במקום זה מחשבותיה נדדו לוויכוח הקטן מקודם.
איזה נסיך חתיך יותר? היא חשבה.
אחרי כמה דקות, היא החליטה שפיטר.