הם צעדו בחלל שהיה רחב מספיק לרכב.
גרייס תהתה איך בנו את המקום ואיך הם מתחזקים אותו כך שישאר מאוורר ונקי, אך לא שאלה.
"איימי ג׳ונס היתה מהמובילות אצלנו. ידענו שהיא תחליף את קלריס בבוא העת, ושהיא תנהיג אותנו בצורה הטובה ביותר. לא היה לנו ספק לרגע. היא הצילה אלפי נערות ממעשי אלימות או אונס עוד כשהיתה נערה צעירה בעצמה, בתיכון. לא תיארנו לעצמנו...." מיכאלה נאנחה ופתחה דלת.
גרייס התרשמה מהחדר והסיקה שהוא משמש מעין סלון או חדר אורחים במקום.
"רק חברה אחת ידעה את האמת וכשבאה לספר... סירבנו להאמין לה... היא טענה שאיימי עובדת עם מישהו מבחוץ"
היא סימנה להם לשבת.
"אבל מה הבעיה? אתם עובדות עם גברים, אז מה הבעיה שהיא עבדה עם איידן?" שאל מייקל ומיכאלה הוציאה מפיה הנחה ארוכה.
"אתה חכם, איידן באמת היה האיש איתו עבדה... אבל פעם זה לא היה מקובל. פעם היתה לנו שנאה עצומה לגברים. במובן הזה התקדמנו קצת.... אבל יותר מזה, היו להם קשרי חיבה. הם היו משני קצות האוכלוסיה והיה ביניהם קשר אסור. ו- אני חוששת שזה רק חיזק אותם יותר"
"הייתם נגד נישואים?"
"או, לא לא לא. אל תטעו בנו. היא נשבעה שלא תיתן לגבר לשלוט בחייה ושבועתה הופרה. אני הייתי צעירה מאוד אז, ולא הבנתי מה הצרה בכך..."
גרייס לא הופתעה. היא שמעה על סיפורים כאלה בילדותה.
"אז קלריס הדיחה אותה מהמחתרת. ואיידן סולק מהמעמד העליון. זה לא מנע מהם להתחתן ולחיות יחד. גרייס סיימה לימודי רפואה והפכה למובילה במשלחות סיוע במדינות ערב. איידן תמך בה בכל מה שעשתה, וזאת אני מרימה לזכותו"
בשקט המשך רגע ארוך מאוד, מיכאלה סיפקה להם חומר למחשבה וגם את הזמן לעכל.
"אז איפה נהרס הכל?" שאלה גרייס את הבלתי נמנע.
בחיוך עצוב ענתה לה האישה שלפניה "החבורה של איידן לא ראתה את התוצאות באור חיובי. ואני מניחה שהשתיקה שלנו לא הקלה על דעתם. הם החליטו לנקום בבוגד ובאישה שחדרה לשורותיהם וגנבה מהם את המנהיג. הם עקבו אחריה עד לעירק..."
פה היא הפסיקה.
גרייס כבר ידעה מה יקרה בסוף. איימי השתגעה, איידן נעלם ואולי אף מת.
"הם גילו שהיא בהריון" הכריזה מיכאלה.
"ידעתם על זה?" הופתעה גרייס.
"אני זוכרת את הערב ההוא. גרייס באה אחי לחדר והתיישבה בקצה המיטה שלי" נראה שהזכרונות היו קשים עבורה.
"מיכאלה, אני נושאת איתי ילד. של איידן. אני יודעת שאני בסכנה. אמרה לי בשקט. בהתחלה לא הבנתי, למה היא מספרת לי. היא ביקשה שאשמור על כך בסוד. וכך עשיתי"
אישה נכנסה לחדר והתיישבה מול גרייס למייקל, בידיה ערמת דפים ועט. מבטה נח על מייקל.
"חודש מאוחר יותר הפכתי לראש המחתרת, היה לי חשד שאיימי ידעה על כך. שלחתי קבוצה שתעקוב אחריה, נולד לה תינוק. אני לא יודעת להגיד אם בן או בת אבל איי דן ברח איתו לפני שהפקתי לגלות. עקבותיהם נעלמו. איימי נעלמה גם היא"
"מיכאלה"
אמרה האישה בשקט והיא הסתובבה לעברה.
"יש לנו מישהי חדשה" אמרה והודיעה את הניירות למיכאלה.
"אתם רשאים להישאר כאן עד שאשוב או ללכת לאכול. חדר שלישי במסדרון משמאל" במילים אלו עזבה את החדר.
האישה קמה והביטה בחיי כל במבט מעורב.
"מייקל סמית׳" אמרה.
"איך את-?" "אימך היתה חברה קרובה מאוד. היא נפצעה קשה מאוד באחד המבצעים" היא הרהרה רגע ואז המשיכה "במעקב אחרי איידן"
YOU ARE READING
Her War
Actionכל שיכלה לעשות זה רק לבהות בשער הסגור בעיניה הגדולות שנצצו בגוון חום וקיוו שיבוא היום ויוכלו לראות מעבר. היא חיה כאן מילדותה. לא היא לא יתומה. והם טרחו לומר לה שוב ושוב, כמו כדי לדכא אותה, שמצאו אותה נטושה ביערות שמקיפים את האחוזה ושהם, מנהיגי המקום...
