Her War

חיפוש

האנטר עזב.
גרייס לא הצליחה להוציא אישור נסיעה יחד איתו ונאלצה, לדאבונה, להישאר בבסיס.

מכתבו של כריס ליווה אותה כעת לכל מקום והיא הוציאה אותו מפעם לפעם בניסיון לדלות פיסת מידע שאולי פספסה.

הנייר היה מקומט מאוד כשפתחה אותו בחדרה שבאחוזה.
בן הניח לה לנפשה והיא התכוונה לישון.
אבל המכתב....
כמה תסכול היה בה, כשעמדה מול השאלות ללא מענה. אפילו בלי גורם אחר שיוכל לענות.
הוא כתב, שהסיכויים קלושים לשרוד. מחשבה קפצה במוחה-
האיש שזיהה אותה! הוא לא סתם זיהה. הוא ידע מי היא. והם- הקבוצה שהיא לא ידעה עליהם דבר- חשבו שהיא מתה.
הוא ירה בה? הרי כריס לא. והיא ידעה זאת.

כמו נערים רבים באחוזה ניסה כריס למצוא את משפחתו. היא לא הופתעה, האחוזה מספקת סיוע לכולם. לחלקם יש מידע שמור במאגרים וחלקם מקבלים עזרה במחקר.
אז.... למה כריס טעה?
מי המשפחה שלו?

ואז את הופעת. לא התכוונתי להיכשל ולהכשיל. אבל הם איימו עלי בחייך.
אני מצטער.

קראה שוב את השורות ותהתה למשמעותן.
הוא ניסה להגן עליה מפניהם בגלל..... שהוא חיבב אותה?
היא סילקה את הרעיון מראשה.

הם מכירים גם אותך. כן. באופן אישי.
והם חשבו שאינך בחיים.
אם יגלו.... אני מעדיף לא לחשוב על כך.

פחד התגנב לליבה. מי הם? מה הם רוצים ממנה? עכשיו הם יודעים שהיא בחיים.
היא קראה את השורות האחרונות פעם נוספת.

סלחי לאדם מת. סלחי לי.
שלך, במותו. כריס.

במותו.
במותו, היא גילתה מי הוא היה. ואולי... מישהו בכל זאת ידע.

____

בבוקר היא מיהרה אל הבסיס וביקשה לראות חייל שפעל עם כריס.
היא נכנסה למשרדו והתיישבה.
"איך אני יכול לעזור? ד"ר קינג" הוסיף כשראה אותה מולו.
"ספר לי על כריס" ביקשה.
"מה תרצי לדעת? בחור כלבבי הוא היה. כמו אח גדול לכולם. אוהב ותומך. הוא גם היה אופטימי באופן יוצא דופן. צר לי על מותו. יש משהו מסוים שתרצי לדעת?"
"אני לא בטוחה. הוא ביקש את המשימה בעיראק?"
"איך ידעת? הוא ביקש שאשמור על המידע ביננו ושהוא חייב לצאת עם חייליו לשם"
"תודה לך"
היא יצאה מהמשרד והנייד שלה צלצל.
"כן?"
"גרייס! את זמינה! זה אומר שחזרת? מתי תבואי?" קולו של מייקל היה נרגש וגרם לה לחייך.
"אני לא יודעת מתי אבוא. אני קצת עסוקה"
"עלמה כל כך תשמח אם תבואי ואני גם אשמח" עלמה.
היא אולי יודעת משהו. או שאולי רוזי.
"אני באה". שיחה נוספת נכנסה.
"גרייס קינג? מדבר חבר של כריס. את לא צריכה לדעת את שמי. אבל אנחנו חייבים להיפגש. עכשיו"
היא שלחה הודעה למייקל שתגיע בערב ופנתה למסעדה בעיר כדי לפגוש את איש השיחה שלה.
"גברת קינג?"
"גרייס" הם התיישבו זה מול זה.
"קל מאוד לזהות אותך, גרייס, כריס נתן לי תמונה שלך. הוא השאיר לי מכתב"
החבר העביר לה פיסת נייר והיא עיינה בו רגע.
"ספר לה. על מה ששוחחנו" קראה והרימה מבט שואל.
הוא לקח מידה את הנייר והשיב לכיסו.
"שוחחנו עלייך"
"אתה מאוד ישיר. על מה דיברתם?"
"הוא אהב אותך. את יכולה להאמין לזה? אני לא יודע מספיק אבל כריס נקלע לבעיות. אנשים רדפו אותו. מגיל 14... וכשאיימו עליו שיפגעו בך הוא פעל הפוך. הוא טען שיעשו בך כרצונם כיוון שהוא לא חש כלפייך דבר"
הוא בדק שהקשיבה ואז המשיך.
"זה לא היה אפקטיבי מספיק אז הוא פגע בך. במודע ובצער"
"איך הכרתם?" שאלה.
"עבדתי בכפר הסמוך והוא יצא לשם לא פעם. את סולחת לו נכון? הוא התעקש שלא לוותר לך. הוא מצטער על כך. אני ראיתי אותו מתאבל כשהיית חולה. לא יודע מה היה לך אבל הוא בכה. הוא אמר שהרעילו אותך. שהכל באשמתו. אני לא יודע מי או למה אני רק יודע שהוא דאג לך מאוד".