סצינה 3#

3.4K 158 7
                                    

נ.מ אוברי -

"תני לי שלושה קוקוסים ושני אננס" אני אומרת למוכרת התאילנדית, אחרי כל מה שקרה החלטתי שאני אחי ועוד כמה מהחברים שלו פשוט יוצאים לחופשה סביב העולם, יוחר נכון הוא החליט ואני הלכתח איתו. ושאני לא אתחיל בכלל כמה שאני מאוהבת באחד מהם, הוא לגמרי משכיח ממני את קרטר מה שהיה קשה כל כך !

• • •

לפני שבעה חודשים

אני חוזרת הביתה אחרי יום של הברזות ודיכאון כרגיל ופוגשת את דרק יושב בסלון עם כמה מהחברים שלו. ועיניי נעצרות על אחד עם שיער שחור ועיניים אפורות כסופות שמחייך את החיום המושלם ביותר בעולם כרגע. "היי" אני אומרת לדרק ומנערת את ראשי מהבהייה הממושכת באותו אחד. "היי. אז ככה נתחיל אנחנו מפה-" הוא אומר ואני מיתיישבת ליד אותו אחד ששמתי לב אליו. "אני אוברי" אני אומרת ומושיטה את ידי , "ליאם" הוא אומר ולחץ את ידי. "מה אתם עושים ?" אני שואלת ומסתכלת בין המפות שהיו מונחות על השולחן, "אנחנו מתכננים טיול לתאילנד, חשבתי שדרק אמר לך" הוא שאל וכיווץ את גבותיו בבלבול, "לא" אני צועקת ומסתכלת על דרק ומוציאה אותו מהדיבור שלו במבט מעוצבן "דרק אני יכולה לבוא איתכם ?" אני שואלת בשקט ובבישנות, "בשום פנין ואופן לא"

"נו דרק בבקשה! אתה חייב לי כל כשהיינו ילדים. תזכור את זה" אמרתי לו והרגשתי שזה צבט לו בלב, הוא חייב לי חיים שלמין איתם או לפחות חלק ווב בחיים שלי ששוה לזכור. "אוחח בסדר" הוא רטן ושיפשף את עיניו בייאוש וחזר לדבר.

הווה

תאינלד

"ליאם את יכול לבוא לעזור לי?" אני שואלת בניסיון נואש לסחוב את כל המיצים האלה לכולם. הוא לוקח ממני את המשקאות ומחלק להם. אנחנו יושבים מול המפל הגדול ואני מסמנת בידי לליאם שיבוא איתי לצד.  הלכנו ביחד בין הדוכנים עד שמצאנו מין מקום כזה, חשוך ושקט עם עצים ופרחים יפים.

"אני אוהבת אותך" אמרתי לפתע את מה שכבר שאמרתי במשך כמעט שנה, בלי שיישמע כמובן.  "מאיפה זה בא אוברי ?!" הוא צועק בלחישה ושיפשף את עיניו בחוזקה  "אני לא יודעת ליאם, כל הצחוקים שאנחנו עושים וכל מה שסיפרנו אחד לשנייה אני הרגשתי כל כך קרובה אלייך מכל הבחינות אני לא יודעת אם אני באמת אוהבת אותך ! זה פשוט שאני מרגישה משהו" הכל יוצא בנשימה אחת שנסגרת במהירות כשפתיו של ליאם מוצמדות לשלי, הוא מדביק אותי לקיר האבנים וידיו אוגפות את גופי. ידיי מתימקוצ מתחת לחולצתו ומרגישות כל ריבוע וריבוע. נישקתי אותו כאילו הייתי צריכה אוויר, כמו מישהי שהטביעו אותה מתחת למים והייתה צריכה נואשות עזרה. שפתיו מתנתקות משלי ואנחנו מתנשפים בחוזקה. 

"מה נגיד לדרק ?" הוא שואל וגומע אצ רוקו בניסיון להסדיר את הנשימה. "בינתיים כלום, ניתן לעיניין לזרום עד שנגלה לאן אנחנו רוצים לקחת את זה" אני מרפרפת על שפתיו והוא מהנהן וחוזר לנשק אותי באגרסיביות. אנחנו חוזרים לכולם וחיוך היתפרש על כל פניי.

"וואו שניכם מחייכים כמו שני מפגרים שעכשיו ראו פורנו" אחד מהחברים שלו צחק והדביק אותי גם, אנחנו זורקים את הקליפות של הפירות וממשיכים בטיול שלנו.

אנחנו רואים מלא חיות בג'ונגלים פה; קופים, תוכים, נחשים. אנחנו עולים במעלה גבעה ירוקה וחבל מקשר בין כולנו, דרק הכי ראשון כי הוא הכי גבוה והכי חזק וזה יורד בסדר כוחות שאני הכי אחרונה, אבל ליאם לפניי ומחזיק בידי בלי שאף אחד ייראה.

"ליאם!" אני צועקת כשרגלי מועדת על אבן ואני מחליק למטה. דרק וכולם מושכים אותי למעלה לכיוונם ובסוף נשכבתי על הגב ונשמתי עמוקות. ואני נשכבת על העלים ורגלי שנפתחה מדממת מהמכה, "אחח זה כואב !" אני צורחת ודרק מגיע בריצה ופושט את חולצתו ממנו, "אם לא היית אח שלי מה הייתי עושה לך!" אני צועקת בצחוק שמדביק גם אותו ונושכת את שפתי את בכאב. הוא קורע אותה ולוחץ על רגלי, "אהה" אני צועקת וליאם מחזיק בפי שלא אצרח ואמשוך איזושהי חיה, אבל מאוחר מדיי! תנין בא לעברנו מאחד האגמים שפה. דרק מרים אותי באיטיות, שלא נמשוך את תשומת ליבו של התנין. ברגע שאנחנו במרחק מכובד מהחיה דווקא עכשיו ליאם נופל, התנין רץ במהירות אלינו וליאם מנסה לקום, "ליאם בבקשה רוץ!" אני צורחת בבכי ואחד מהחברים בא להציל אותו אבל זה מאוחר מדיי....

• • •

אנחנו יושבים מחוץ לחדר הניתוח בבית החולים שפה אחרי שמצאו אותנו שכובים ומעולפים. ליאם איבד את רגלו לתנין, ועכשיו הוא בניתוח. לי תפרו את החתך, ולכמה מהחברים שלנו מטפלים בפציעות היבשות. "אתם לליאם פלייג?" אחת המנתחות יוצאת מחדר הניתוחים וכולנו נעמדים בבת אחת, היא מורידה את כפפותיה וזורקת אותם לפח.

"הוא כרגע עדיין מורדם, כמובן שהוא בסדר ובנס יצא מכלל סכנה ואני מאמינה שבעוד כמה שעות הוא יתעורר"

כעבור חמש שעות

כל הקומונה של אחי נכנסו ביחד ואני נשארתי לבסוף, רציתי שניהיה רק ביחד.

אני נכנסת לחדר אחרי שכולם יוצאים ומיתיישבת בכיסא שלידו ומסתכלת על רגלו החסרה, "אני כל כך כל כך מצטערת" אני אומרת ובוכה לידו אני נשכבת על המיטה ליד גופו והוא מלטף את ראשי, "על מה?, את לא עשית כלום" אני לוקחת נשימות סדירות שנהפכות לעוד יותר לא סדירות בגלל שפתיו שואבות את האוויר ממני, לשונו מוצאת את פי ואנחנו מתנתקים ואוויר נכנס לראותיי. "זה לא באשמתך, וזה כולה רגל אני יכול להיסתדר בלעדיה. את יש רק אחת" הוא אומר ומנשק את מצחי, "ומה עם אישתך ?" "אני אפרד ממנה ברגע שנחזור" אני מהנהנת וחוזרת להקשיב לפעימות ליבו...

• • •

אז....... ככה !

השעה כבר 00:00 ואני כותבת בדיוק את החלק הזה סתם ליידע , חחחח

ואני אעלה את זה בדיוק ב00:02 שזה עוד שנייה מ-עכ-שיו !

נסיעה זוגית Where stories live. Discover now