פרק 32 - חלום ופרושו ?

2.8K 148 4
                                    

ג'וני

"אממ לא, לא ממש" שניהם עונים בו זמנית ואוכל להגיד שירדה לי אבן מהלב, עיניי נפגשות בעינייה של קנדיס והן נראות מלאות בצער, ריקנות וכאב, כל מה שאני מרגיש מאז שהפסקתי את מה שהיה לי איתה או בעצם מאז שאיבדתי את הזיכרון. אבל בלילות אני מקבל חלומות ואולי זה זכרונות על נערה שנוסעת באופנוע ומגבירה את המהירות עד לאלוהים יודע לאן ופשוט סוחפת אותי איתה, מה זה אומר ?

קנדיס


"נהנתי הערב" אני אומרת ללוקאס כשאנחנו עוד יושבים באוטו שלו מול הבית שלי. "גם אני, מאוד" הוא אומר ועיניו השחורות נפגשות בשלי. ראשו מתקרב אליי עוד טיפה ועוד טיפה ושפתיו ממש עוד שנייה נוגעות בשלי, "רגע" אני אומרת בלחש וקוטעת מה שציפה לו. "אני מצטערת לוקאס, אני לא מסוגלת לעשות את זה...אני עוד אוהבת את ג'וני" אני אומרת ויוצאת מהרכב במהירות, אני מביטה לאחור ורואה את לוקאס מהחלון שנראה ממורמר ובזאת נכנסת הביתה...

אני עולה לחדרי מוצפת במחשבות וברגשות. אני הולכת למקלחת, שוטפת את פניי ורוחצת שיניים, הולכת לחדר ומחליפה לפיג'מה של טוניקה קצר ואפורה. אני נכנסת מתחת לשמיכה ולוקחת את הטלפון בידי, מדפדפת בין התמונות בגלריה מחפשת מה למחוק ואני נתקלת בתמונה אחת שלי ושל ג'וני, ראו שהחיוכים שלנו היו הכי אמיתיים בעולם, האישונים שלי התפרשו על מרבית הכחול וכך גם של ג'וני, שערו הבלונדיני נפל במעט על פניי והחום שלי הסתיר במעט את צווארו הארוך, ונשיקה מחברת בין הלחי שלי לשפתיו.

אני שמה את התמונה הזאת בתור שומר מסך ולאחר מכן מוחקת אותה כך שאם אני אשנה היא לא תוכל לחזור, לפתע אני רואה טיפה נוחתת על המסך שלי ומגלה שעיניי רטובות ובלי שום סיבה אני מתחילה לצחוק ולבכות, "שמעתי שנערה מיוחדת צריכה ניחום מיוחד"

"קשות אני צריכה אותו" אני אומרת לאלין שעומדת בפתח דלתי. "אני רציתי להגיד שאני עוזבת עוד כמה שעות, מייקל לא מסתדר כל כך עם העסק השני של סבא ואני חוזרת לעזור לו...קנדיס כל מה שקרה עם ג'וני יחלוף! נכון הוא איבד את הזיכרון ונכון הוא אומר שהוא לא אוהב אותך, אבל האם הוא מרגיש באמת ככה? הוא באמת חושב ככה ? אל תאמיני לילד שאהבת זה המשפט היחיד שיש לי להגיד לך, ותשמרי על אבא שלך בזמן האחרון הבנתי שהוא פרפר וזה לא מתאים לו, בסדר ?" היא שואלת וחיוך רחב ומקסים עלה על פניה, "בסדר" אני אומרת והיא מנשקת למצחי ומחבקת אותי חזק אומרת לי שהיא אוהבת אותי ויוצאת מהחדר.

אני הולכת לישון עם חיוך פרוש על פניי ומחשבות ליום טוב יותר מחר...

• • •

"על מה אתם אסירי תודה? ועל מה אתם עצבנים או כועסים?" שואלת המורה במסגרת שיעור ביטוי, ואם לומר את האמת אני חושבת שזה השיעור היחיד שאני באמת טובה, הרי מה קשה בביטוי עצמי, אני מרימה את ידי והיא מזמינה אותי לעמוד מול הכיתה.

נסיעה זוגית Where stories live. Discover now