מקום 5 ברומנטיקה 19.12.16
ג'וני בייקר נער בן 18 שמגיע לבית ספר חדש ובתוך יום מקבל לעצמו תדמית של הילד היפה, הנערץ, והמקובל, באותו זמן מגיעה גם אוברי נערה מסוכנת וחריפה מתאימה באישיותה לג'וני כך חושבים,
אבל יש אחת, נערה שקטה שלא תופסת מקום בחיים של...
אני קמה בבוקר ומסתכלת מחוץ לחלון. גשם יורד בקצב מטורף ועל הרחוב ויכול ליהיות שהוא פשוט מוצף. אני יורדת לקומה התחתונה שם אני רואה את כולם; קייטי יושבת בין קרטר לאבא והם שותים שוקו, "אתם המשפחה הכי טובה שאני יכולה לבקש!" אני צועקת להם מהמדרגות והם מסתכלים עליי בבהלה וצוחקים, אני נדחפת בין קייטי לאבא ולוקחת ממנו את השוקו, "אבא אתה מבטיח לא לכעוס עליי על משהו ?"
"מה שזה לא יהיה אני מוכן לשמוע"
"קיבלתי 67 באנגלית" הוא מביט בי באדישות ולאחק מכן קם מהספה ועולה לכיוון החדר שלח. "קחי את התיק תתארגני אני אקח אותך לבית ספר" הוא אומר ושם את המעיל שלו. אני עולה לחדר שלי, בטוחה שאיכזבתי אותו. אבל אני לא רוצה לדאוג לזה יותר מדיי! בטח זה יעבור לו עוד קצת זמן. אני הולכת לשירותים שוטפת פנים ומצחצחת שיניים, אני הולכת לארון מוציאה משם קרדיגן טיפה עבה וצמרירי, ג'ינס נצמד עם קרעים בברכים, וחולצה לבנה פשוטה, והסטן סמית' הרגילות שלי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני יורדת לקומה הראשונה שוב ואבא מוציא אותי במהירות מהבית וגם את עצמו בכדי שלא ניתרטב, אני נכנסת לאוטו והוא גם. "אתה מאוכזב ממני ?" אני שואלת אותו והוא לא עונה לי, יש לי עשרים דקות נסיעה אני חייבת לפתור את זה! , "אבא בבקשה תענה לי, אתה מודאג לגבי ?"
"מה את חשבת לעצמך קנדיס ? , את תלמידה כל כך חכמה ! מאיפה הבאת את הציון הזה ?!"
"אתה לא היית בבית באותו הזמן ולא היה לי עם מי ללמוד אז למדתי בעצמי"
"וקיבלת 67! זה לא את קנדיס! משהו משנה אותך ואני רוצה שזה יפסיק, בסדר ?"
"בסדר, אני מצטערת" אני אומרת ומגבירה את הרדיו בכדיי שבראש שלי אני אפילו לא אגיד את הסיבה ל67 הזה. "אנחנו רוצים ללכת היום לסרט ארבעתנו את רוצה לבוא ?" "כן" אני אומרת ודמעה יורדת מעיניי, הגענו לבית ספר ואבא פונה אליי במבט מצטער. "קנדי תביני; אני לא כועס, או מאוכזב, אני אוהב אותך את הילדה שלי! אני פשוט רוצה שמעתה והלאה את תתאמצי בלימודים! זה חשוב לחיים את יודעת את זה נכון ?"
