מקום 5 ברומנטיקה 19.12.16
ג'וני בייקר נער בן 18 שמגיע לבית ספר חדש ובתוך יום מקבל לעצמו תדמית של הילד היפה, הנערץ, והמקובל, באותו זמן מגיעה גם אוברי נערה מסוכנת וחריפה מתאימה באישיותה לג'וני כך חושבים,
אבל יש אחת, נערה שקטה שלא תופסת מקום בחיים של...
"מי את ? אני לא מכיר אותך" הוא טוען ואני מסתכלת לצד רואה את ההבעה החסרת פנים של ברי, היא לא אומרת דבר ושותקת נותנת לג'וני להמשיך לאחוז בה. "ג'וני" אני אומרת בפליאה וקולי לא גבה מעל לחישה, אני מיתקרבת אליו ומניחה יד על פניו. "זה אני ואתה, אתה אוהב אותי! איך שחכת אותי?!" אני אומרת וברי זזה לצד, נותנת לי ולו מרחב, כאילו שהיא צריכה לכבד אותי כרגע. "אני אתן לכם זמן בייב" היא אומרת ונושקת לשפתיו באיטיות. "שום זמן! אני לא מכיר אותה. לכי בבקשה" הוא מזלזל בי בפנייה ואני מנידה בראשי כלא מאמינה ויוצאת מהחדר..
• • •
כעבור שבוע
"הוא לא זוכר אותי!, בחיי הוא לא זוכר אותי!" אני צועקת בבכי ואליסון יושבת לידי במיטה שלי אבל ליסה לא יכלה לבוא. "תני לזה זמן אולי הוא ייזכר, אל תלחצי עליו" היא אומרת ונוברת עוד יותר בגלידת התות שלנו, "רוצה ללכת לסיבוב ? זה ישכיח לך אותו" היא אומרת ומלטפת את גבי בניחום. "בסדר" אני אני אומרת ומושכת את אפי בייגון והולכת לארון מוציאה משם ג'ינס בויפרנד וחולצה קצרה בצבע תכלת , וקונברס שחורות , ואת הכובע השחור שלי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"נזוז" אני אומרת לאליסון אחרי שהיתארגנתי ואני קושרת ברצועה גם את ג'ורג' ולוקחת אותו איתי. "איך ג'סי ?" השאלה הזאת פתאום צצה בראשי והיא פוערת את עינייה בהלם ומסתכלת עליי, "אממ הוא בסדר, עוד שבועיים החתונה ואני מארגנת את מסיבת הרווקות לאמילי" היא אומרת וחיוך צדדי עולה על פניי ולא משנה מה אני לא שוכחת את ג'וני מבעד לכל הדיבורים. "בואי נלך לפארק כואבות לי הרגליים"
"בקושי הלכנו חצי שעה!" אני אומרת בציחקוק ומלווה איתי את הצחוק אלייה. "בוא" אני אומרת ומושכת טיפה ברצועה של ג'ורג'. "היי קנדי!" אני שומעת צעקה מרחוק ומסובבת את פניי לכיוון הנדנדות שם יושבים כמה בנים ולוקאס שקרא לי ועוד כמה בנות וג'וני שמשתולל עם ברי. "היי לוקאס" אני אומרת וחיוך סתמי עלה על פניי, לא שמתי לב לכך לפניי אבל לוקאס באמת גבר מושך. "היי אממ רציתי להיתנצל על כל מה שקרה לך עם ג'וני את בטח מרגישה נורא כמונו" "דבר אחד, אין לך מה להיתנצל זה לא באמשתך. ודבר שני, אני מרגישה יותר נורא מכולכם! הוא אהב אותי ועכשיו הוא מתעלם ממני כאילו הוא לא מכיר אותי" אני אומרת וכמה דמעות זולגות על הריצפה אבל נוכחתו של לוקאס מנגבת אותם כהרף עין. "אני יכול להגיד משהו ?" הינהנתי בראשי במחשבה כאילו שזה ישנה משהו, "תתפסי אותו לבד בלי ברי וקחי אותו לשיחה אם תעשי משהו שהייתם נוהגים לעשות הוא בטח ייזכר"
