Ice Queen

פרולוג

לא בטוחה עד כמה שיהיה לכם נעים להכיר, אבל היי!, אני נועה כהן. אין מה לפרט על חיי יותר מדי; רגילים, משעממים, חסרי משמעות.

הוריי נהרגו בתאונת דרכים כשהייתי בת 6, קראו להם נופר ובן. ועד כמה שאני זוכרת מאז, ואני לא זוכרת הרבה בשל היותי ילדה קטנה, הם היו ההורים הכי מושלמים שיכולתי לבקש. היה לי גם אח, שהיה גדול ממני בשנתיים, איתי.... ומאז הוא נעלם ולא שמעתי ממנו.

ולא, אני לא ״היתומה המסכנה והביצ׳ית שרבה עם חצי בית ספר״. יש לי שני הורים נהדרים מאמצים חדשים ואני אוהבת אותם הכי בעולם, ואת הבן שלהם, אחי החורג, דניאל. טוב, הם משפחה נהדרת ואני שמחה שאנשים אחרים לא אימצו אותי, אבל הם לא בדיוק משפחה רגילה ונורמלית.. יש לי גם את החברה שהיא החברה הכי טובה שלי- מאי.

תמיד אומרים שאני ״מלכת הקרח״. הבנות בטוחות שאני סנובית שלא מתחברת לאף אחד, הבנים בטוחים שאני משחקת בכולם וסטוציונרית מגעילה. אבל אני תמיד מתעלמת ואומרת שמזל שהם תופסים ממני מרחק ואני מהם, ככה אף אחד לא מכריח אותם לדבר איתי או להיות איתי. את האמת? הם צודקים. פעם הייתי ילדה חברותית, במרכז העניינים תמיד, לא זוכרת את עצמי בלי חבורת בנות מסביבי 24/7. אני זוכרת שתמיד הייתי לוקחת את האיפור של אמא ומנסה לחקות אותה. מיום התאונה הכל השתנה. אף אחד לא מעניין אותי, כלום לא מזיז לי, ואני שמה זין אחד ענק על העולם הזה.

התאונה הזאת שינתה את חיי מהקצה לקצה, היא דחקה מראשי וליבי את הרגש שנקרא ׳אהבה׳.