Ice Queen

פרק 19- מאוהבת:

איך יודעים שמתאהבים?
האם אלה הפרפרים בבטן ברגע שאת רואה אותו?
האם אלה החיוכים הקטנים שעולים על פנייך כשאת מדברת איתו?
האם אלה אותם מחשבות על העתיד המשותף שלכם ביחד כזוג?
האם אלה רגשות הקנאה שמבצבצות בכל פעם שאת רואה אותו עם מישהי אחרת?
האם אלה התמונות שלו בראשך כשאת שומעת את השם שלו?
אי אפשר להסביר את התחושה הזאת, להתאהב... אי אפשר להסביר את השמחה הבלתי מוסברת שמציפה את גופך וגורם לך לחייך, סתם ככה בלי סיבה. אי אפשר להסביר את העצב הבלתי מוסבר שמציף את גופך וגורם לך להתמרמר ולהזיל דמעה אחר דמעה, סתם ככה בלי סיבה.
האהבה מסובכת, אף פעם אי אפשר להבין את התזמון שלה. בכל יום היא יכולה להופיע בדלת ליבך, לדפוק, ובלי לחכות לאישור היא תיכנס ותתמקם לה בדיוק באמצע הלב. זה כאילו שיש מקום שמור בלב, אך ורק לגברת ׳אהבה׳. הלב יודע שהיא אמורה להגיע, ושומר את המקום שלה טוב טוב, ששום רגש אחר לא יתפוס את מקומה. כל הרגשות סובבים סביב האהבה, ולכן היא ממוקמת בדיוק באמצע הלב. הכעס, העצב, השמחה, ההתרגשות, האדישות, הרצון, היכולת, הרגיעה, כל הרגשות סובבים סביב רגש האהבה.
את קמה בבוקר, ומרגישה מאוהבת. פשוט ככה.
את קמה בבוקר ומרגישה שמשהו השתנה בך, שאת כבר לא אותה אחת תמימה שהיית.
את קמה בבוקר ומרגישה את הקרח שמסביב ללב שלך נמס, ולא מאמינה שזה קרה. לא מאמינה שהקרח הקשה והקר הזה באמת נמס. את אסירת תודה לאותו בחור מיוחד שהצליח להמיס אותו, אחד מבין אלפים.

ומה אנו רוצים יותר חוץ מלדעת לאהוב?, לדעת שאנחנו גם נאהבים באותה מידה שאוהבים.

-

״בואי נצא״ רוי סימס לי. היום כבר עבר חודש, או חודש וחצי, מי כבר סופר?, מאז הגעתו לכאן.

חודש.
זה נשמע קצת, מה זה חודש? חודש זה 30 ימים.
למה פתאום כשאמרנו 30 ימים זה נשמע הרבה יותר? בסך הכל שניהם מציינים אותו פרק זמן..
תחשבו שבדקה של כעס, אפשר לנצל 60 שניות של אושר. פתאום ה60 שניות נראה יותר גדול, יותר חזק ועוצמתי, אולי באמת כדאי לנצל 60 שניות מלאים בחיוכים במקום דקה מלאה בדמעות?

בכל אופן, עבר חודש שבו רוי הצליח לכבוש אותי. כן כן, זה נשמע כל כך קיטשי ואיכסה להגיד ׳כבש אותי׳, אבל אין לי שום מילה אחרת שיכולה לתאר את מה שהוא חולל בי. לא חשבתי שאי פעם אוכל להתאהב, והנה ביום אחד בהיר הגיע תלמיד חדש לכיתה ששינה את חוקי המשחק.

אם אי פעם היו אומרים לי שאני אתאהב ברוי, הייתי צוחקת להם בפנים. בניגוד לזה אם היום היו אומרים לי שאני צריכה להפסיק לאהוב אותו כאן ועכשיו, גם הייתי צוחקת להם בפנים, כי אני פשוט לא מסוגלת. אני לא יכולה להיפרד ממנו, הוא חלק בלתי נלקח ממני. הוא נכנס ללב שלי בלי לדפוק, ועכשיו הוא ישאר שם גם..

הכל קרה מהר כל כך, אני עד עכשיו לא מצליחה להבין מה קרה ואיך. לפעמים אני יושבת וחושבת ביני לבין עצמי מה אם אני לא יודעת באמת אהבה מהי. אף פעם לא התאהבתי באמת, אז מה אם אני רק חושבת שאני אוהבת את רוי? אולי יש אליו רק אובססיה, או כמו שהייתי בטוחה לפני חודש, רק רגשות קטנים וחסרי משמעות שיעלמו בקרוב?
טוב, אין לדעת, את התשובות אני עוד אגלה בהמשך..