Ice Queen

פרק 18- מכתב משונה:

*נקודת מבט של נועה*

--

״זה נראה לך הגיוני?? שאת תריבי איתי כי הגבתי לילדה באינסטגרם??״ הוא צעק בזמן שהצלצול לסוף יום הלימודים התנגן ברקע.
״בואי״, תפס בידי ולקח אותי לחצר האחורית, ״עכשיו כל הילדים יצאו ויהיה רעש ובלגן״.

הסתכלתי עליו, וברגע שעיניי נפגשו עם עינייו השפלתי מבט במהירות לריצפה. בחנתי את האדמה שמתחת לרגליי, דשא חצי חום ואדמה שממש זועקת למים. למה לא מטפחים את הבית ספר המסכן הזה?
קלטתי ליד הנעל שלי אבן, לא קטנה ולא גדולה, ובעטתי אותה בחוזקה, רחוק רחוק מכאן. רוי עקב אחרי התנועות שלי והסתכל על האבן שעפה באוויר עד שנחתה מספר מטרים מאיתנו.

״ככה״, הרמתי את ראשי אליו בחזרה, ״אני אעיף את הראש שלה״.

״אוי נועה, לא שוב... את מוכנה להפסיק?״ הוא גילגל עיניים.

״לא, אני לא מוכנה להפסיק! אתה בין הידידים הכי טובים שלי, אם לא ה-ידיד הכי טוב שלי, ולא מספיק כל החפירות שלי על כמה שאני שונאת אותה, אתה עוד הולך ומגיב לה ׳אהבה שלי מתגעגע תבואי כבר😘׳?!? לא, שלא תבוא! שתישאר חולה כל החיים שלה! שתמות כבר!״ אמרתי בכעס.
״אלא אם כן.. לא אכפת לך בכלל מה שאני מספרת לך.. ואני לא ידידה מספיק טובה שלך שבכלל תקשיב לי״ הוספתי ונשמתי נשימה עמוקה, מחכה לשמוע את תשובתו.

״נועה, את עושה סיפור מכל דבר. אולי דיי? כן, את הידידה הכי טובה שלי, אוקיי? וכן, את חשובה לי ואכפת לי ממך, אוקיי? אני כן מקשיב לך וכן יודע כמה שאת שונאת את הילדה הזאת, אבל זה לא אומר שגם אני צריך לשנוא אותה בגללך! היא גם ידידה שלי וזאת סך הכל תגובה בפאקינג אינסטגרם. את לא נורמלית..״ אמר.

״כן אני לא נורמלית, אל תשאל כמה אפילו! בדיוק היום לפני חצי שעה ברחתי מבית משוגעים רק כי נכנס לי שיגעון לראש לריב עם אדון רוי בכבודו ובעצמו!״ התעצבנתי יותר ממה שהייתי עצבנית, והמטומטם הזה פשוט צחק לי בפנים!
״משהו מצחיק אותך כאן?״ שאלתי בארסיות.

״את מצחיקה כשאת עצבנית״ אמר והמשיך לצחוק.

״תיחנק״ הסתובבתי עם הגב אליו ולפני שהספקתי ללכת הוא סובב אותי חזרה אליו.

״נועה, אני מכבד אותך והכל, אבל אני אעשה מה שבא לי עם מי שבא לי מתי שבא לי, אלה החיים שלי. אם אני ארצה, אני אגיב לה איפה שיתחשק לי״ אמר בחיוך מנצח ונשען על העץ שהיה לידנו.

״תהנה מתוק״ נעצתי בו מבט קר, הסתובבתי והתחלתי ללכת מהר לפני שיספיק לעצור אותי.

נעצרתי מול הלוקר שלי והוצאתי משם מחברת אזרחות. בטח, למה שהמורה המטומטמת הזאת לא תביא שיעורי בית פעם אחת?

׳איפה את?׳ רוי שלח.
פתאום הוא מחפש אותי.. כמו כולם, באים על ארבע ומלקקים לך גם את הרגליים אם צריך בסוף. העיקר כשהלכתי הוא לא בא אחריי, יותר מזה! הוא אפילו לא טרח לצעוק לי או לקרוא לי!