Ice Queen

פרק 6- המשחק נגמר:

״אל תיגע בה יבן זונה!״ ראיתי את סתיו צועק ודוחף את אלירן.

״מה אתה מתערב בכלל?!״ אלירן לא שתק על הדחיפה של סתיו, והעיף אותו בחוזקה יותר.

״סתום תפה תתנהג אליה יפה!!״,

״תמשיך תמשיך ללקק לה תתחת, היא בכלל לא שמה עליך!״,

והם המשיכו במטר של קללות וצעקות, תוך כדי שהם רבים פיזית ולא מפסיקים לתת בוקסים אחד לשני.
אני נשארתי משותקת במקומי, לא מסוגלת להוציא מילה.
הבנתי טוב מאוד מה שקרה פה. הבנתי שסתיו ראה איך אלירן התייחס אליי מקודם, התעצבן על זה והגן עליי, ועכשיו הם רבים עליי. סתיו רב ביום ההולדת שלו בגללי...
עם כמה שאלירן היה חזק ומרשים, זה היה ברור לכולם שסתיו לוקח אותו. סתיו כבר שנתיים הולך לחדר כושר על בסיס קבוע, וקצת קשה לפספס את זה עם השרירים המרשימים שעטפו את גופו החסון.

״דיי!״, ניסיתי לצעוק. ״תפסיקו לריב!!״, ניסיתי לצרוח. אבל מקולי יצאה לחישה שנבלעה עם קול הילדים שעודדו את אלירן וסתיו להמשיך לריב, כך שאף אחד לא שמע אותי.
הם המשיכו לריב בלי הפסקה, וזה רק הלך והחמיר. סימנים אדומים ואף כחולים החלו להראות על פניהם, ולבסוף הגיע הקש ששבר את גב הגמל. אגרוף חזק במיוחד עף לפניו של אלירן, ותוך שניות ראיתי אותו נופל על הריצפה כשצד ימין של פניו מדמם.

״לאאא!!!!!״ צרחתי ורצתי אליו, רוכנת לעברו ובודקת את כל הסימנים שעל גופו.

שקט. ואז סוף סוף הגיע השקט. כל אותם ילדים שלא הפסיקו לצרוח לפתע השתתקו. אותן בעיטות שעפו כאן פסקו. הקללות הפכו למילים רגועות, ללחש. התייצבתי על רגליי ועמדתי בגב זקוף, בוחנת את כל מי שמסביבי. כל הילדים שחיממו, או שסתם עמדו בצד, אבל מה שבטוח זה שהם לא חשבו על לעזור. אף אחד מהם לא ניגש וניסה להפריד. הם נהנו מהכעס של סתיו ואלירן אחד על השני, הם נהנו לראות אותם סובלים ומתעללים זה בזה. אולי היו כאלה שרצו להפסיק את מה שהלך כאן, אבל הם פחדו להיסחף לתוך זה ולהיות חלק מהבלגן הגדול שנוצר. כאלה אנחנו, מפחדים מהסביבה. מפחדים תמיד מה יגידו עלינו, מה יעשו לנו, מה יקרה אם הדעה שלנו תהיה שונה מהדעה של כל השאר. מה יקרה אם נשחה נגד הזרם, אף שלפעמים זה הדבר שנכון לעשות. הסביבה שלנו תמיד סוחפת אותנו אחריה, לא מאפשרת להביע דעה שונה ומנוגדת מזאת של כולם. אפילו אם דעת הכלל היא שלילית ולא צודקת, אנחנו נצטרך לשבת בשקט ולשתוק. לשתוק כדי לא ליצור רעש גדול ונורא יותר סביבנו.

״בואי״ אלירן קם בקושי על רגליו, נעזר בי כדי ללכת בגלל הצליעה שהיתה לו כתוצאה מבעיטה שהחטיף לו סתיו ברגל ימין.
הוא נשען עליי ונכנס לבית.