Ice Queen

פרק 33- נשיקה:

-------------

"זה היה מטורף, אה?" הוא נפל על הספה וצחק.

"אני לא רואה פה שום דבר מצחיק, אידיוט. זה היה נורא מסוכן!" ישבתי לידו ושמתי את ידי על החזה.
"תראה איך הלב שלי דופק כמו משוגע. הייתי בטוחה שזה הסוף שלנו".

"נועה, אני רוצה שתמיד תזכרי, כשאת איתי את לעולם לא צריכה לפחד" חייך ברוגע והצמיד אותי להישען עליו בעזרת ידו הימינית.

"מה נעשה עכשיו?" התחלתי לדאוג.

"פה אף אחד לא ימצא אותנו, זאת הדירה שלי ורק אני יודע עליה, אז פה אנחנו בטוחים ואף אחד לא יגיע אלינו. אל תדאגי נועה, את החלק הקשה כבר עברנו" אמר וקם ממקומו.

הוא הלך למטבח שהיה כמה מטרים מהסלון ומזג לעצמו כוס מים.

"רוצה?" הציע.

"את האמת שכן, הריצה הזאת התישה אותי" עניתי ונאנחתי.

הוא מזג כוס נוספת לי וחזר איתה לשבת לידי.

"מזל שהצלחנו לחמוק מכל השומרים, זה באמת היה מסוכן וקשה. מאיפה את יודעת לעקוף גדרות ככה? הייתי בטוח שתפחדי וניתקע שם" אמר תוך כדי שאני שותה במהירות את המים שהביא לי.

"מכל הפעמים שהברזתי וברחתי דרך השער האחורי מבית הספר אולי. דרך אגב, גם לך מגיע שאפו, לא כל אחד מסוגל להיות כל כך זריז גם במחשבה וגם בריצה" גיחכתי.

"פשש, מחמאה מגברת נועה בכבודה ובעצמה, איזה כבוד!" ענה בציניות.

הקשחתי את הבעת פניי לפתע.

"רוי, עכשיו זה לא צחוק. מה נעשה עכשיו? לא נוכל להסתגר כאן לנצח" אמרתי בחשש.

"אני אסדר מחר את כל העניינים. אני אנסה לדבר באנונימיות עם אבא שלי ולהסביר לו את הכל, אני לא מוכן שיפגעו יותר בך או במשפחה שלך" הוא הסתכל עליי במבט דואג וחיבק אותי.

"תודה" אמרתי.

"על מה?" שאל בבלבול.

"זה לא מובן מאליו, שסיכנת את עצמך ככה בשבילי, אז.. תודה" חזרתי על עצמי.

"לא נועה, אם כבר מישהו פה צריך להגיד תודה זה אני, על זה שסלחת לי על כל הדברים שעשיתי לך" הוא אמר בקול חלש.
"דרך אגב, הגיע הזמן לסיים עם זה כבר אחת ולתמיד" הוסיף והתקרב אליי.

פרצופו היה כמה סנטימטרים משלי.
יכולתי ממש להרגיש את הנשימות שלו, לשמוע את הלב שלו דופק בחוזקה, לראות את הגלים גועשים בעיניים התכולות שלו.

הוא שם יד אחת על הלחי שלי, וביד השנייה משך אותי אליו עוד יותר קרוב ממה שהייתי.

"סליחה על הכל. אני אוהב אותך." אמר ובאותה שנייה הצמיד את שפתיו לשפתיי.