פרק 28- הוא אוהב אותה:

199 18 4
                                    

קמתי לבוקר אפור במיוחד.
קרן שמש בודדה נכנסה דרך החלון, והכל היה חשוך יותר מתמיד.

החורף מתחיל...

השעה היתה שש בבוקר. איך קמתי כל כך מוקדם בלי שאף אחד יעיר אותי?

לקחתי את הטלפון וראיתי שתי הודעות ממאי ועוד אחת מרוי מאתמול, בנוסף לשלוש שיחות טלפון שלא נענו מאמא. בטח שוב נרדמתי מוקדם מבכי, כבר הפך לשיגרתי בזמן האחרון.

בוניטו מיו❤: 'מקווה שהפנמת את השיחה שלנו, אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, ורק ההתרחקות שלנו והמעבר הלאה שלך יגרום לזה'.

שוב? שוב הוא מנסה להרחיק אותי ממנו?

סיננתי.

מאיו שלי: 'אני לא באה מחר לבית ספר, אין לי מצב רוח בכלל וגם לא ראש ללמוד עכשיו, אל תחכי לי'.
וכעבור שעה היא שלחה בנוסף, 'אנחנו יורדים לאילת כל המשפחה, מחר בדיוק, בספונטני.. לעלות לי קצת את המצב רוח, את יודעת. נדבר בטלפון'.

'תהני אחותי! תנקי את הראש, תשכחי מהכל, והכי חשוב תבלי' סימסתי חזרה.

תוך כדי שאני מרפרפת בין ההודעות בקבוצות השונות ראיתי התראה ממאי.

'ממתי את ערה בשעות כאלה?' רשמה וצילמה תמונה שלה מסדרת מזוודה.

'עזבי, קמתי פתאום' עניתי והתנתקתי.

נכנסתי לטלפון והתקשרתי לאמי בחזרה. היא לא ענתה.

קמתי מהמיטה והתחלתי להתארגן ואף הספקתי להתקלח, כך שיצא שרק אחרי שעה הייתי מוכנה.

"בוקר טוב מפגרת" דניאל עבר ליד דלת חדרי שהיתה פתוחה.

"לא קר לך?" שאלתי והסתכלתי על גופו שהיה לבוש בתחתון בלבד.

"יעבור, אנחנו נראים לך בסיביר?" ענה והמשיך ללכת לכיוון השירותים.

סגרתי את ריצרץ המעיל שלי ונעמדתי מול המראה.
מעיל שחור עם מגפיים בצבע תואם, וגינס בהיר. מתוקתקת במיוחד, כולל השיער שהסתדר יפה עוד כשקמתי ולפני שסירקתי אותו.

"אני מחכה לך למטה" דפקתי על דלת המקלחת בכוונה לזרז את דניאל.

"כמה דקות מוכן" הוא פתח את הדלת ויצא.

ירדתי למטה והכנתי נס. לקחתי גם עוגייה בצד וישבתי על אחד הכיסאות.

בדיוק כשדניאל ירד גם הוא למטה אחרי כמה דקות, אמא התקשרה.

'נועה מתוקה שלי! שמעתי שנרדמת מוקדם אתמול' היא אמרה בעליזות עוד לפני שהספקתי לומר משהו.

'כן.. מה קורה?' שאלתי ופזלתי לדניאל שהסתכל עליי.

'היום אנחנו חוזרים לארץ, דניאל הספיק להגיד לך?' אמרה ושמעתי את אבא שלי ברקע מדבר עם מישהו.

Ice QueenWhere stories live. Discover now