בוודאי, מדברים על החמור והוא מופיע. ככה זה תמיד, חוק מרפי כזה. ברגע שתצטרכי מישהו, הוא אף פעם לא יהיה זמין. אבל ברגע שהוא יהיה האדם האחרון שתרצי לראות, הוא יופיע לך ישר מול העיניים. והנה הוא עומד פה מולי, משלב את ידיו ומחייך ברשעות. פעם ראשונה שאני רואה אותו בלי חבורת הבנים שלו סביבו.
״קלטתי את השם שלי אז באתי״ הוא אמר בקול נוקשה והתכופף אליי. ״בואי״ הוא גרר אותי לקומה למעלה שתמיד ריקה בהפסקות.
שמעתי מאחוריי את ההתלחששויות בין חברותיי שנותרו למטה, מדברות על כמה שתמיר חלומי והן לא מבינות למה אנחנו תמיד ביחד ואיך אנחנו לא חברים עם כמות כזאת של זמן איכות..
וזאת בדיוק הנקודה.
אף אחד
אבל אף אחד מבין כל הרכלנים הטיפשים האלה
לא יודע באמת מה קורה ביני לבין תמיר.
ובכל זאת
כולם
אבל כולם בחטיבה הטיפשה הזאתי
לא שוכחים לדבר עלינו כשצריך.
היחידים שיודעים אלה אני ומאי, ותמיר ו2 החברים הכי טובים שלו שנמצאים איתו רוב הזמן. ובכל זאת, הם לא יודעים הכל. רק אני והוא יודעים באמת.
״מה אתה רוצה״ התעצבנתי.
הוא הביט בי משועשע.
הוא הכניס אותי אל שירותי הבנים וסגר את הדלת כשאני בפנים והוא בחוץ.
רעש של מפתח. רעש של נעילה.
״אידיוט!!!!״ צרחתי כשהבנתי שהוא נעל את הדלת של השירותים. ניסיתי לפתוח אותה מספר פעמים ללא הצלחה. יופי, אני נעולה בשירותים של הבנים, אין יותר טוב מזה.
התקשרתי למאי פעמיים ורק בצלצול השלישי היא ענתה.
׳הלו?׳ שמעתי את קולה עליז ומאושר בזמן שאני פה יושבת על הריצפה המסריחה כמו מושפלת.
׳למה לקח לך כל כך הרבה זמן לענות?!׳ עניתי בכעס, רציתי שיוציאו אותי מפה כבר.
שמעתי את הקול של עידו ברקע. בטח, עכשיו הכל מובן.
׳לא שמעתי את הטלפון׳,
׳בסדר לא משנה, בואי לשירותי בנים ליד כיתות ח למעלה׳,
׳אבל...׳,
׳דחוף מאי. ברגע זה. תמיר נעל אותי כאן׳,
YOU ARE READING
Ice Queen
Romance••מה עדיף להיות? זאת ששוברת ת׳לב?, או זאת שנשבר לה הלב? כי אני הייתי בשני הצדדים... נועה, נערה שעברה אירוע קשה בילדותה ומאז סגרה כל דלת חום ואהבה בחייה, לא מפסיקה להוכיח לכולם פעם אחר פעם שליבה בנוי מלא אחר מאשר גוש קרח קר וקשה. אך משהו משתנה, מי יז...
