Ice Queen

פרק 27- בוניטו מיו:

ישבתי לאכול את האורז והשניצלים שהכנתי, תוך כדי שמחשבותיי עדיין תקועות ברוי.
איך קרה המצב שאיבדתי אותו ככה? איך נתנתי לזה לקרות?

פתחתי את גוגל ורשמתי ׳בוניטו מיו׳, רציתי לקרוא שוב את הפירוש של צמד המילים האלה ולהיזכר כמה הוא החמיא לי תמיד, איך הוא חזר ואמר שאני היפה מכל הבנות שהוא מכיר.. תוך כדי שאני עוברת בין התוצאות אני רואה שיר מתורגם..

Te Perdi, Casi Angeles:

׳איבדתי אותך, איך שאני איבדתי אותך..
היית הכי טוב ואני איבדתי אותך. הכי טוב והכי יפה, מושלם כל כך בשבילי!
איבדתי אותך, לא הכרתי אותך..
לא למדתי להסתכל ולזהות אצלי שיכולתי לחלום לאהוב אותך, לאהוב אותך ולהיות מאושרת.
איבדתי אותך, היום אני בלעדיך..
ולכן העולם כל כך חשוך בשבילי. הלילות מתים והימים גשומים, ואתה לא כאן.
וכך עזבת בלי שום שלום.. ועכשיו אני מבינה עד כמה אני בודדה.
‏bonito mio!
יפה מכדי לאהוב..
כמה אהבות עוד תמצא בחייך..
אני מבטיחה לך שלתמיד אוהב אותך!׳

-

וואו, צמרמורת עברה בי. השיר הזה גרם לכל הגעגועים שבי לצוף בחזרה.

קמתי לפנות את הצלחת לכיור ועליתי לחדר. חיברתי את האייפון לשקע הטעינה ולאוזניות ונשכבתי על המיטה, עוצמת את עיניי ונותנת למנגינה למלא את כולי..

צלצול טלפון קטע את השיר שהתנגן. זה היה דניאל.

'מה אתה רוצה?' עניתי בכעס. השיר שהתנגן היה שיר שנורא אהבתי, ואני שונאת להפסיק שירים באמצע.

'אני כבר שעה דופק בדלת, תפתחי אולי!!!' הוא נשמע לא פחות כועס ממני.

'אה לא שמעתי אני עם אוזניות, מצטערת. שנייה באה' אמרתי וניתקתי.

קמתי במהירות וירדתי למטה.

"סוף סוף" דניאל סינן כשפתחתי את דלת הבית.

"אמרתי לך כבר שלא שמעתי" עניתי.

"בסדר עזבי את זה עכשיו ותשימי לי לאכול, אני גמור מעייפות ואני כבר שעתיים גוסס מרעב" הוא אמר והתיישב בכבדות על אחד הכיסאות שבמטבח.

לא עניתי והלכתי לשים לו לאכול, הוא באמת נראה עייף ואין טעם לבלבל לו את השכל יותר מדי.

"תודה" אמר כששמתי את הצלחת מולו.

"בכיף" עניתי והלכתי בחזרה לחדר, מגחכת ביני לבין עצמי על פרצופו של דניאל כשהוא ראה את האוכל ואחז במזלג במהירות.

התיישבתי על המיטה והבטתי אל החלון. נעים בחוץ למרות שהחזאים צפו שיתקרר משמעותית, אולי אני אצא לסיבוב? נקיף את השכונה ונחזור, נשתחרר קצת וננקה את הראש מהכל.

החלפתי לטייץ אפור ונעלתי נעלי אולסטאר. אני יוצאת לסיבוב קצר לא לריצה ולא להליכה, אני לא צריכה נעלי ספורט.