אני עוד צעירה

פרק 4

ל יום עברתי השפלות, קללות , זילזולים. לא ידעתי למי לפנות לא היה לי אף אחד, נכנסתי לדיכאון . התחלתי להתבודד והבטן גדלה עוד טיפה.

-----------------------------------------------------------

הנה עוד שבוע התחיל ואני במיטה לא מוכנה לקום , הורי היו מאוד מודאגים אבל אמרתי להם שאני לא מרגישה טוב והם אפשרו לי להשאר בבית.

הבטן גדלה עוד קצת ובשביל להסתיר אותה , לבשתי כל הזמן בגדים רופפים .

ישנתי יותר מידי , החלטתי לקום מהמיטה להתקלח ולעשות משהו אבל לא יודעת מה .
אחרי מקלחת חמה ונעימה שמתי מכנס קצר וחולצה רופפת שתסתיר את הבטן שלי .
ישבתי בסלון וחשבתי ללכת אולי לרופא להיבדק , נראה לי כבר עברו חודש מאז שגיליתי שאני בהריון .

"טל נחמיאס" קראה הרופא , הלב שלי קצת קפץ והלחץ שלי עלה , אף פעם לא הייתי במצב כזה ואף פעם לא חשבתי שאיהיה במצב כזה . " זאת אני" השבתי והלכץי אחרי הרופאה .

" טוב בואי נראה מה יש לנו" אמרה הרופאה והשכיבה אותי על המיטת חולים , היא עשתה לי כמה בדיקות , הסתכלה על הבטן ...
היא הרימב את חולצתי ומרחה מין ג-ל כזהעל הבטן שלי ומיששה אותו עם איזשהו מכשיר ודרך המכשיר משודר למחשב מה יש ברחם שלי  , " אני רואה שאת כבר בשבוע החמישי" היא אמרה , כלומר אני כבר בחודש הראשון ושבוע אחד .
התרגשתי קצת , הרגשתי מין חיבור לתינוק או לתינוקת , " אז מי האבא ?" שאלה הרופאה לפתע " הוא לא פה כרגע"  מלמלתי .
השאלה שלה גרמה לי לחשוב על אותו הבחור שפגשתי במועדון , מיהו? ומאיפה הוא?
אולי אני צריכה לחפש אותו ולהגיד לו , הוא חייב לקחת אחריות אבל מה אם הוא יכחיש ? .

" את צריכה לבוא לפה כל שבועים למעקב " אמרה הרופאה ואז הוסיפה " את מתכוונת להשאיר אותו נכון?"  שאלה טובה אמרתי בלב, אני באמת לא יודעת מה אני הולכת לעשות " אני לא יודעת" מלמלתי " את צריכה לדעת כבר , ההריון כבר מתקדם , ככל שיעבור הזמן הסיכויים שלך לעשות הפלה יורדים , תדברי עם מישהו תתעייצי עם מישהו" אמרה הרופאה ובאמת דאגה לי .

כל הנסיעה הביתה חשבתי על מלא דברים , אולי אני אשאיר אותו , אני לא רוצה לקחת לו את החיים , אבל מה אם החלומות שלי? איך אגשים אותם בזמן שאני מגדלת ילד בגיל כל כך צעיר? .
אני חייבת לדבר עם הבחור הזה , עם האבא . אבל קודם אני צריכה לדבר עם הורי .

כמו שראיתם בפרק הראשון הורי לא קיבלו את זה שאני בהריון זה מה שיהיה להם להגיד :
" או שאת מפילה את הילד הזה או שאת עפה מהבית הזה יחד עם התינוק שלך! " הציב לי אבי
אני לא מאמינה שהוא אמר את זה , אשכרה הכבוד שלהם חשוב להם ממני
רצתי לחדרי במהירות לקחתי מזוודה והתחלתיי לארוז דברים , שברתי את המראה ואת כל הדברים בחדר , יש לי הורים חרא צעקתי , זהו עכשיו אני לגמרי לבד!

לקחתי את כל הכסף שחסכתי בשביל טיול בברזיל אחרי הלימודים , לקחתי את הארנק שלי ואת הכסף שמתי בתוך המזוודה כי זה היה סכום גדול.

יצאתי בסערה מהבית מבלי להגיד דבר אבל חזרתי ואמרתי " איבדתם עכשיו את הילדה היחידה שלכם וגם את הנכד שהולך להיוולד לכם, הוא יגדל מבלי להכיר אותכם אני בחיים לא אזכיר אותם " נגבתי את הדמעות ויצאתי לדרכי אבל לא יודעת לאן.

#שבוע אחרי

שכרתי מין דירה כזאת קטנה ב500 שקל לחודש , הכסף שחסכתי יספיק לי לפחות לכמה חודשים , אבל אני צריכה לעבוד גם .
חיפשתי באינטרנט עבודה ומצאתי שמחפשים מלצרית באיזשהו מסעדה .

העבודה הסתדרה לי , והבטן שלי ממשיכה לגדול, הרגשתי אושר גדול  שיש לי תינוק בבטן אומנם אני צעירה אבל אני אצליח להתמודד עם זה!

מחר אחרי ביקור אצל הרופאה אני אתחיל לחפש את הבחור ההוא שפגשתי בבר .