אני עוד צעירה

פרק 24

  " היא איימה שהיא תהרוס לנו את החיים ולא תתן לנו להתחתן" השבתי בשקט, בעודי כוססת את ציפורני מלחץ.
" את לא רצינית נכון? " אמר ג'וני וצחק , " מה יש לך?" שאלתי , " יפה שלי, מה את מאמינה לה , אל תטרידי את הראש לך סתם, אנחנו נתחתן והכל יהיה בסדר ויהיו לנו חיים תותים" 

..............................................................................................................

היום קמתי מאוחר , הייתי גמורה מעייפות. ג'וני לקח את ליעד לגן ומשם הלך לעבודה , היום הוא אמור לחזור מוקדם יחסית לשאר הימים.

קמתי ממיטתי , נעלתי את נעליי וניגשתי לאמבטיה ומבלי לשים לב נשארתי שם יותר משעה. 

היום הזה עובר ממש טוב אם זה התחיל ב לקום מאוחר  ולאחר מכן אמבטיה חמה שארכה שעה. 

אכלתי ארוחת בוקר טובה ועשירה והתחלתי לנקות את הבית, אפשר לומר שהזנחתי לא מעט את הבית, התחלתי בלנקות את החדרים ואז עברתי לנקות את הסלון והוא היה לא באבק , ניגבתי את התמונות שהיו מאובקות וכל הפינה של הטלוויזיה ופינת האוכל.

אחרי כל הניקיונות הללו, לקחתי את כל הערימה של הפחים שהיו מונחים בצד על יד הדלת.

בעודי יוצאת לזרוק את הזבל עם טרניג ונעליי בית של ארנבים חמודים כאלה, אני רואה משאית הובלות מולי , מהמשאית שני בחורים מורידים רהיטים ומעברים לבית שמעבר לכביש והוא מול ביתי, נעמדתי שם מספר שניות ספורות כי מאוד הסתקרנתי לדעת מי עבר לשכונה שלנו, ראיתי אישה לבושה במעילי פרווה , "עשירה" אמרתי לעצמי, אבל מי שם בקיץ מעיל פרווה? זה כל כך פלצני. 

התקרבתי מעט ואף עברתי את הביש בשביל להכיר את השכנה החדשה , אימי נהגה לשלוח אותי לשכנים חדשים עם עוגיות וברכה שכתובה עליה " ברוכים הבאים לשכונתנו" למרות שזה היה מביך מתי שהייתי ילדה , היום אני מבינה שזה דרך מאוד נחמדה להכיר את השכנים החדשים.

למרות שלא לקחתי עוגיות וכרטיס ברכה, הלכתי לשם עם חיוך וצעקתי "היי" לאישה עם המעיל פרווה ,

האישה הסתובבה אליי ואמרה " שלום גם לך" עם חיוך ערמומי , נדהמתי לגלות מי השכנה החדשה שלי, " לין?" שאלתי בעודי בשוק , " כן, זאת אני " היא ענתה ואף הוסיפה" אז מהה? באת לקבל את פני השכנה החדשה שלך? היא שאלה , " מה את עושה פה" שאלתי כולי בהלם מוחלט, כאילו הסטן הכה בי עכשיו, " מזאת אומרת מה את עושה פה, שמעתי שאת וג'וני האקס שלי מתחתנים אז עברתי לפה בכדי לוודא שאכן באמת תתחתנו" היא השיבה עם אותו החיוך הערמומי .

" או במילים אחרות, באת לפה בשביל להרוס את הקשר שלי ושל ג'וני כדי שלא נתחתן כי הוא עזב אותך ובא אליי נכון?" שאלתי ועקצתי אותה. ראיתי את פנייה מתחלפות מהר ," שוב פגעתי בנקודה כל כך רגישה " הוספתי " תקשיבי לין חמודה, את חייבת להתקדם, אני וג'וני נתחתן לא משנה מה , לא את ולא אף אחד יצליח להפריד בנינו, אז תתקדמי כבר , ג'וני בחיים לא יהיה שלך, עכשיו אני והוא ביחד , יש לנו ילדה למען השם , תעזבי אותנו כבר, זה ממש לא אשמתי וממש לא אשמתו של ג'וני שהוא בחר לעזוב אותך ובא אליי, הוא מצא אהבה אצלי, הוא מצא נחת, הוא מצא הרבה דברים , מה שאת לא יכולת לתת לו בגלל שהיית עסוקה אך ורק  בעצמך , עכשיו שיהיה לך יום טוב והתאקלמות קלה בשכונתנו החדשה , לי יש חתונה לארגן אז ביי"  אמרתי ודפקתי נאום של החיים, היא ממש עלתה לי על העצבים, כמה אפשר לסבול אותה, שתתקדם כבר. אחרי הנאום המושלם והתחושה של הסיפוק שהרגשתי הסתובבתי וחזרתי לביתי.

מעניין איך ג'וני יגיב שהאקסית המשוגעת שלו עברה לגור מעבר לכביש מול ביתו? הוא הולך להתעצבן וגם לצחוק שהאקסית שלו באה לגור מול הבית שלו בשביל לוודא שהוא בחיים לא יתחתן עם מישהי אחרת

וכמו שאמרתי אכן ג'וני הגיב בכעס ובצחוק על מה שקרה היום בבוקר . אנחנו יושבים סביב השולחן ואוכלים ארוחת בוקר שלפתע אני שומעת דפיקת דלת , ניגשתי לפתוח את הדלת אך אף אחד לא היה שם, הסתכלתי לכל הצדדים ולא ראיתי אף אחד, הסתכלתי למטה על השטיח ואני רואה מעטפה שכתובה עלייה " לג'וני וטל היקרים" . לקחתי את המעטפה וניסיתי לראות ממי זה אך לא היה כתוב.

נתתי את המעטפה לג'וני ושאלתי " ממי זה יכול להיות" ג'וני פתח את המעטפה ואז אמר " זה מלין" ואז הסתכל עליי במבט מוזר " מה היא רוצה עכשיו?" שאלתי , בואי נקרא ונראה " לג'וני וטל היקרים, לאחר מה שטל אמרה לי בבוקר הבנתי שאני רודפת אותכם סתם, ושאני מפריעה לכם בחיים, הבנתי שאני צריכה להמשיך הלאה ולא להפריע לכם להתחתן לכן החלטתי שרני רוצה לעשות אתכם שלום ואוליי נהיה שכנים טובים או חברים אפילו .... נ"ב אני מצטערת על מה שעשיתי לכם ובגלל זה אני מפצה אותכם , אני מזמינה אותכם מחר לארוחת ערב אצלי בבית אני מקווה שתגיעו "