אני עוד צעירה

*עונה 2*

פרק 21

" ליאל, בואי לפה,אבא שלך חוזר היום, בוא נילך לקבל אותו , בואי לפה מתוקה שלי", אמרתי לבתי ליאל. אחרי הרבה ויכוחים בסוף קראנו לבת שלנו ליאל, ליאל זה שם יפה , מאוד יפה. ליאלי, כבר בת שנה וחצי , אני וג'וני ביחד כבר עוד מעט שנה,זה מעט זמן אבל היו בו הרבה רגעים יפים .

ג'וני הציע לי נישואים אחרי הלידה של ליאל, בטח שאמרתי לו כן, עוד כמה חודשים אנחנו נתחתן.

ג'וני התחיל לעבוד, הוא עובד בחברה גדולה וכל הזמן הוא צריך לנסוע,הוא מונה להיות סגן מנהל החברה וזה אומר שהוא צריך לעבוד הרבה כל הזמן ויש לו רק מעט זמן להיות איתנו עם המשפחה.

כמו כל זוג גם אני וג'וני רבים, אבל אנחנו משלימים מהר, אנחנו לא יכולים להשאר בריב יותר משעה אחת.

ליאל , מאוד רוצה לבלות עם אבא שלה , אבל הוא כל הזמן עסוק, וזה הנושא העיקרי לריב שלנו. אני אומרת לו שיעבוד בעבודה נוחה שלא מצריכה לנסוע למקומות רחוקים או לעבוד עד מאוחר ,אבל ג'וני אוהב את העבודה שלו ו הוא לא רוצה להחליף לעבודה אחרת.

ג'וני היה בנסיעה שקשורה לעבודה, הוא טס למדינה אחרת, הוא היה שם שבוע שלם ורק היום הוא יחזור , אני וליאל נילך לשדה תעופה לקבל אותו ואולי אחרי זה נילך כמשפחה לאיזה מסעדה טובה ונעביר זמן טוב ביחד.

" ליאלי , בואי מתוקה, נשים לך נעליים ונילך, פפה בא היום, הוא היום" אמרתי ליאלי בעודי נועלת לה את הנעליים והיא מנסה לברוח.

היא כל הזמן רצה בכל הבית ו לפעמים נכנסת לאיזשהו פינה ומתחבא שם, ואני תמיד רצה אחריה כדי שהיא לא תיפול או שלא יקרה לה משהו.

הבית שלנו הוא ענק, ג'וני קנה בית ענק , בית בן שלושה חדרי שינה פלוס סלון . ליאלי יש חדר לבד , לי ולג'וני יש את החדר הגדול והחדר השלישי הוא לאורחים, או בעתיד זה יהיה לעוד ילד או ילדה שאני אוליד.

הנהג שלנו, צפר כשהוא הגיע לשער של הבית, לקחתי את המעיל שלי , את המפתחות ,החזקתי את ליאלי ויצאנו לקראת הנהג שמחכה לקחת אותנו חדשה תעופה.

ג'וני רוצה שלי וליאלי יהיו חיים טובים ובגלל זה הוא עובד כל כך קשה , הירושה מאבא שלו הרי לא לשאר לנצח , אז הוא עובד ומרוויח בכוחות עצמו. אפשר להגיד שיש לנו חיים של עשירים, יש לי כל מה שאני צריכה ואם אני צריכה משהו , ג'וני מביא לי תמיד.

הוא אפילו לא מרשה לי לצאת לעבוד, הוא אומר שאני צריכה לשאר בבית ולטפל בליאלי לפחות עד שהיא תיהיה בת שנתיים או שלוש.

לנהג קוראים , מוריס אייזנגוד , אבל אנחנו קוראים לו , מר אייזנגוד כדי לכבד אותו.

" מר אייזנגוד ,עוד כמה זמן אתה חושב שנגיע? ", שאלתי בעודי חוגרת את ליאלי ומוודאה שהיא בטוחה באוטו.

" אני חושב שעוד שעה, פחות או יותר. גברתי", השיב לי מר אזיינגוד.

" טוב אתה יכול להתחיל לנסוע", הורתי לו ו הוא עשה כפי שביקשתי להתחיל לנסוע.

"הגענו,גברתי" אמר מר אזיינגוד ויצא מהאוטו ראשון בכדי לפתוח לנו את הדלת. " בבקשה, גברתי" אמר ופתח את הדלת נותן לנו לצאת ובסיום הוא סגר את הדלת נעל את האוטו וליווה אותנו עד לשדה התעופה.

", אתה יכול לחכות פה" אמרתי לו ואז לקחתי את ליאלי בידי והתקדמנו לעבר השדה .

בשדה התעופה יש מיליון אנשים ו במקום כזה מאוד קל שהילדה לילך לאיבוד ולכן החזקתי אותה קרוב אליי ולא נתתי לי לזוז ממני .

ליאלי מחזיקה שלט, הכתוב עליו " ברוך הבא, אבא התגעגענו" אני הכנתי את השלט ונתתי לליאלי שתחזיק אותו.

המטוס נחת לפני כעשר דקות, ג'וני בטח מתעכב בגלל המזוודות , לא תמיד המזוודות מגיעות בזמן.

הרבה אנשים שהיו במטוס יחד עם ג'וני יצאו, אבל ג'וני עדיין לא יצא .

אני מסתכלת ובוחנת כל פרצוף שאני רואה וחושבת שזה ג'וני . המקום כמעט כבר התרוקן , וג'וני עדיין לא הגיע, מה קורה פה שאלתי את עצמי , איפה ג'וני?

אני ממשיכה לחפש ו לחפש ואין זכר לג'וני.

אמרתי בליבי אולי הוא פיספס את הטיסה .

" מחפשת אותי ", נשמע פתאום קולו של ג'וני מאחורי, חשבתי שדיימנתי , אבל לא ,זה באמת היה ג'וני, מסתבר שהוא ירד ראשון והתחבא לפני שהגענו כדי לעשות לנו הפתעה.

" חיים שלי, התגעגעתי" אמרתי ו קפצתי עליו לחיבוק חזק ונעים.

ליאלי רצה לג'וני וניסתה לטפס עליו, ג'וני הרים אותה וחיבק אותה בחוזקה. " מה קורה מתוקה של אבא" לחש לה ג'וני ונישק אותה במצח.

הפעם אני עושה מטרות , אז ברגע שיהיו פה 25 הצבעות ו20 תגובות אני מעלה פרק שני כי כבר כתבתי אותו והוא ממש מוכן. אס קדימה תצביעו ותגיבו