אני עוד צעירה

פרק 18

ואם לגור בוילה מפריע לך, אני יכול לקנות לנו דירה אחרת לפי הטעם שלך ואת הוילה נמכור " אמר ג'וני ונישק אותי במצח.
" זה יהיה טוב גם לבת שלנו, נוכל לגדל אותה בשקט ובשלווה, ואנחנו גם ניתחתן אם תרצי" הוסיף ג'וני ושכב לידי בעודו מלטף את בטני הנפוח.
רציתי להגיד לו שאני אוהבת אותך ושהוא הכל בשבילי, אבל זה עוד מוקדם מידי. אבל הוא כבר הקדים אותי ואמר שהוא אוהב אותי יותר מכל דבר אחר בעולם. זה היה הרגע המאושר בחיי , לא רציתי שזה יגמר .

--------------------------------------------------------

"ג'וני, ג'וני " התחלתי לצעוק בעודי מחזיקה בבטני חזק,  "גוני,  כואב לי " התחלתי לצעוק וג'וני בא אלי בריצה , "מה קרה?, נפלת?  קיבלת מכה? " הוא שאל בעודו חושב מה לעשות, הוא היה מבוהל וחיוור לא הבין מה עליו לעשות " אני חושבת שזה צירים אני לא יודעת, אבל כואב לי מאוד" אמרתי ותפסתי בג'וני ונשענתי עליו.  " טוב,  טוב יפה שלי, הכל בסדר תרגיעי,  אקח אותך עכשיו לבית החולים,  אח תדאגי " אמר ג'וני , הוא נלחץ וחיפש את המםתחות של האוטו בכל הבית לאחר שמצא הוא נישק אותי במצח ולקח אותי לאוטו.
" הכל בסדר מתוקה שלי הכל בסדר , עוד מעט תיהיה לך תינוקת חמודה ויפה כמוך" אמר ג'וני וניסה לגרום לי לא להרגיש את הכאב העז שאני חשה עכשיו.
"אני מפחדת " אמרתי בשקט,  " אין לך ממה לפחד,  הכל טוב,  אל תדאגי" אמר ג'וני ושלח את ידו אל ידיי ואחז בהם. 

הגענו לבית חולים , הרופאים רצו לקראתי והוציאו אותי מהאוטו שמו אותי על מיטה ולקחו אותי לבפנים .
אני לא יודעת איך מרגיש צירים אבל הכאב, הזה שאני חשה עכשיו בהחלט לא צירים זה משהו אחר, אני מאוד מפחדת, אני מפחדת שיקרה משהו לתינוקת שלי, אני מפחדת שהלידה תסתבך. לאט לאט נהייתי חיוורת והתחלתי לראות מטושטש, עיניי נעצמו אט אט ויכולתי לשמוע בקושי את קולם של הרופאים הצועקים, "אנחנו מאבדים אותה" .

פתחתי את עייני ומצאתי את עצמי בתוך חלל לבן לבן, שיחררתי את עצמי מהחוטים שהיו מחוברים אליי וקמתי מהמיטה, הכל היה לבן גם המיטה הייתה לבנה , השמלה שלי גם הייתה לבנה, " איפה אני , יש כאן מישהו?" צעקתי ואז תפסתי בבטני , רציתי להרגיש את התינוקת שלי,אבל לא היה שם שום דבר, הבטן שלי הייתה שטוחה , אני ממששת את בטני ואין כלום אין תינוקת הבטן שלי שטוחה ורזה .
הסתובבתי סביב המקום בו אני נמצאת מחפשת את הילדה , אומרת לעצמי אולי ילדתי אותה כבר . לפתע אני רואה סלסלה גדולה מונחת קצת רחוק מהמיטה הלבנה שלי, יכולתי לראות ידיים קטנות שצצו להן משם, "התינוקת שלי " צעקתי ורצתי לשם , שלחתי את ידיי כדי להחזיק אותה, אבל לא הצלחתי , היא עלתה למלעלה, ולאט לאט היא נעלמה באופק, " לאאאאאאאאא" צעקתי ופתחתי את עייני .
"מה איפה אני" שאלתי את עצמי ואז שלחתי את ידי לבטני בכדי להרגיש את התינוקת שלי והיא הייתה שם, היא הייתה שם, זה היה רק חלום רע, זה היה חלום רע ,התחלתי לצחוק ולחייך, הרופאים וג'וני שמעו את קולי ונכנסו בריצה לחדר, " טל, התעוררת" אמר ג'וני וחיבק אותי בחוזקה, " מה קורה פה?" שאלתי אותו, " אני יולדת היום?" שאלתי . הרופאים החליפו מבטים בניהם וגם ג'וני הוריד את ראשו וחיוכו נמחק מפניו. הרגשתי שהם יודעים משהו ומפחדים לספר לי , " מה קורה פה?" שאלתי בלחץ, "ג'וני , מה קורה פה? " שאלתי שוב והפעם בכעס.  " גברת נחמיאס" אמר אחד הרופאים והתקדם לעברי,  החזקתי בבטני בחוזקה ושאלתי שוב " מה קורה פה? " .
" תרגעי,  גברת נחמיאס,  כבר נסביר לך" אמר הרופא השני וגם הוא התקרב אליי. ג'וני הבוא לי כוס מים והתיישב לידי,  לקחתי לגימה מן המים וחיכיתי לשמוע מה הם מסתירים ממני.
" טוב, אז ככה,  הכאב שחשת ושבגללו באת לפה,  לא היה צירים,  זה היה, כאב אחר,  ההריון שלך הסתבך" אמר הרופא, " מה,  מה?  מה זאת אומרת הסתבך,  אני לא יכולה ללדת,  התינוקת שלי תמות?  " שאלתי והתחלתי לצעוק,  " ג'וני , מה הם אומרים, ג'וני בבקשה תגיד לי שזאת הזייה" אמרתי ונשענתי על ג'וני,  כאילו שאם אני אשען עליו אני אתעורר מעוד סיוט, אבל זה לא היה ככה . " גברת נחמיאס, זה לא הכל,  את תוכלי ללדת,  צריכים לנתח אותך אבל הסיכוי ששתיכן תשרדו קטן מאוד" אמר הרופא,  " מה מממ.. ה זאת אומרת שהסיכוי ששתיכן תשרדו קטן "? שאלתי בעודי מגמגמת,  " זאת אומרת,  שיש סיכוי קטן שאחת מכן לא תשרוד,  זה או את או התינוקת"