אני עוד צעירה

פרק 32

  נכנסתי לבית והחלתי לארוז את הדברים שלי, אני עוזבת אני אלך להורים שלי אם הם יקבלו אותי , אין לי מקום אחר ללכת אליו , אני לא יודעת מה אני אעשה והכי גרוע זה שעוד פעם נכנסתי להריון מג'וני, חשבתי שהוא ישמח שיהיה לו עוד ילד, חשבתי לספר לו אתמול בלילה ולעשות לו הפתעה , אבל הוא בחר לעשות מה אחר , הוא בחר לבגדו בי. הוא לא ידע שאני בהריון, אני אפיל את התינוק הזה, אני אעשה הפלה אני כבר לא מחכה לג'וני , אני אוציא אותו מחיי. 

..............................................................................

עבר שבוע מאז המקרה הזה עם ג'וני ולין האקסית שלו. בניתיים אני ישנה אצל ההורים שלי, הם הסכימו לקבל אותי בחזרה. למרות שעדיין לא סלחתי להם העדפתי לישון אצלם ולדאוג לבת שלי , לפחות שהחיים של בתי לא יהרסו כמו ששלי נהרסו.

עבר כבר שבוע שבוע ואני עדיין חושבת על ג'וני, לא משנה מה אני עושה אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי. למה הוא עשה לי את זה? למה הוא היה חייב להרוס את מה שהיה בנינו, איך הוא עושה את זה לבת שלו? מה אני אגיד לה עכשיו? שהוא עזב אותנו לטובת החברה לשעבר שלו?  מה אני הוכלת לעשות עכשיו?  לגדל את הילדה בלי אבא . והכי חשוב מה אני הולכת לעשות עם הילד שנצא עכשיו בבטן שלי, איך אני אצליח לגדל שתיי ילדים לבד? אני רק בת 20.

כל זה קרה רק בגלל לילה אחד , אותו הלילה שלא חשבתי עד הסוף, שלא חשבתי מה יקרה בסוף בגלל השטויות שלי, הטעות הכי גדולה שעשיתי. שעות אני בוכה מבלי לזוז מהמיטה , לא אוכלת לא שותה , רק בוכה ובוכה , החיים שלי בזבל, בדיוק ככה זה מרגיש לי עכשיו, למה החיים שלי לא יכולים להסתדר? למה הכל חייב להירס, כל פעם שקורה משהו טוב זה מתקלקל, זה נהרס, אולי זה הגורל שלי, חיים בזבל.

ג'וני  מתקשר בלי הפסקה , הוא מתקשר כל שניה, איך אין לו בושה? איך הוא מעיז להתקשר אליי אחרי כל מה שהוא עשה? הוא פגע באמון שלי, הוא פשוט לקח את הלב שלי וריסק אותו, הוא פשוט ריסק לי את הלב לחתיכות. אני יושבת לבד בחדר ובוכה , חושבת על החיים שלי, על החיים של הילדים שלי. " הכל טוב איתך, את בסדר?"  שאלה אימי בעודה עומדת בכניסה לחדר. " איפה היית לפני שנתיים שרק עכשיו נזכרת לשאול לשלומי?"  אמרתי כולי נחנקת מבכי ולא מצליחה לנשום כמו שצריך.  העיניים שלי התנפחו והפכו לאדומות, הפכתי להיות עוד יותר מכוערת ממה שהייתי.  אימי השפילה את מבטה ולא מצאה מילים בכדי לענות לי על השאלה. " אני מקווה שהכל בסדר איתך" היא אמרה ויצאה מהחדר. " אל תדאגי אני לא לא צריכה שתקווי בשבילי שאיהיה בסדר, הסתדרתי וב מאוד בלי התקוות שלך" אמרתי וסגרתי את דלת החדר ונזרקתי למיטה כמו חייה פצועה , כמו חייה פצועה שאין לה אף אחד, כמו מישהי שכל הכוחות שלה נעלמו ונשארה חסרת כל.

ג'וני עדיין לא מפסיק להתקשר, הוא לא מפסיק להתקשר , שיעזוב אותי כבר , לא מספיק שהוא שבר לי את הלב , מה הוא רוצה ממני עכשיו. מה הוא רוצה .

טוב מספיק לבכות, מספיק להתחבא מאחורי השמיכה כל היום, אני צריכה ללכת לרופאת משפחה שלי , אני צריכה להתייעץ איתה על התינוק שיש לי בבטן. גם ככה יש לי אצלי תור להיום ושכחתי מזה לגמרי. השארתי את ליאל אצל ההורים שלי וירדתי למטה בשביל לחכות למונית שתיקח אותה למרפאה. ירדתי למטה והתבוננתי ברחוב, התבוננתי במקום הזה שגדלתי בו, וואו , לא הייתי פה שנתיים וחצי , הכל קצת השתנה, פיתחו את הרחוב . הסתכלתי סביב , על כל פרט ופתאום הילדות שלי חזרה אליי, כל הזיכרונות שלי מהילדות הציפו אותי פתאום, איך מילדה תמימה , איך מילדה שלא ידעה כאב הפכתי להיות חייה פצועה ומסכנה ? החיים לא באים לקראתי הפעם.

נכנסתי למרפאה והלכתי ישר למכשיר שמוצאים ממנו פתק עם מספר, העברתי את הכרטיס במכשיר ולחצתי על יש לי תור , קיבלתי את הפתק והתקדמתי לחדרה המתנה. אין לי כוח לך הרבה זמן לחכות, התור שלי עוד מעט. כאשר נכנסתי לחדר המתנה אני רואה את ג'וני יושב באחד הכסאות, ניסיתי לברוח מיד אך הוא שם לב אליי ורץ לקראתי. בכל זאת המשכתי ללכת עד שהוא אמר" טל, בבקשה חכי, אני יודע שאת בהריון" והוציא מכיסו את המקלון בדיקת הריון והראה לי. עמדתי במקום והתחלתי לבכות, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, פתאום כל האב חזר אליי והכה בי שוב. " תקשיבי טל יפה שלי, אל תבכי אני רק רוצה להסביר לך מה באמת קרה באותו העב, אני רוצה לספר לך מה באמת קרה באותו הערב , רק תקשיבי לי, רק חמש דקות ולא יותר , אני שם סטופר אם צריך" אמר ג'וני וניסה להתקרב אליי, מה כבר יכול להסביר לי, אני כבר ראיתי כל, הוא לא צריך להסביר לי שום דבר. " בבקשה טל, בבקשה למען הילדים שלנו"

היי חברים סורי שלא העלתי מלא זמן , אני פשוט בתקופה של בגרויות ואין לי דקה לנשום.

בכל אופן עוד פרק אחד והסיפור מסתיים , אני לא יודעת מתי אכתוב את הפרק הבא , האחרון , אבל מבטיחה שאמצא זמן בשביל זה. כל מה שאתם צריכים עשות הוא להגיב ולהצביע מלא מלא