-השותפים 2-

השותפים 2:פרק 14

מצטערת שאני מפרסמת עכשיו,כמו שציינתי עוברת עלי תקופה לא טובה בלשון המטעה ואני לא מוצאת זמן לשבת ולשפצר פרקים והראש שלי נמצא במקום אחר,סלחו לי על הטעיות מקלדת,או כתיב אני עושה כל שביכולתי בכדי לשלב בין מליון ושתים דברים.

השותפים 2:
פרק 14-

המים יוצאים מהדוש מנקים את שאריות החול והמים המלוחים
הלב שלי ממשיך לדפוק,כל דפיקה חזקה מהשניה.היום התחיל נורא והתגלגל למקום טוב הלב שלי בקרוב התפוצץ משיגעון
אך אהבה מסוגלת לנצח את הפחדים?אך אהבה מסוגלת לנצח את הכאב?הראש שלי מלא בשאלות,ללא תשובות ידועות.

אני מושיטה את ידי לעבר מתלה המגבת ומניחה את המגבת סביב גופי ויוצאת מחדר המקלחת לחדרי מוציאה שורט בד וגופיה לבנה ״אלה אני חייב...״קולו של עומר נשמע יחד עם פתיחת הדלת אני מרימה את המגבת ומצמידה לגופי כשהוא מביט בי בחיוך ערמומי
״לא למדו אותך לדפוק?״אני אומרת וזורקת עליו דובי שייך לעלמה,למרות שבליבי קיוויתי לראות אותו יושב על מיטתי כשיצאתי מחדר המקלחת ״בסדר,לא שראיתי דבר שלא ראיתי בעבר״הוא מגלגל את עיניו ואני הפעם זורקת כרית שבהישג יד הוא תופס אותה בידו וזורק על עבר מטתי ומתיישב עליה אני נאנחת ומורידה מגופי את המגבת שגבי מופנה אל עומר
״אל תטלוש בי עיניים״אני מסתובבת לאחר שאני מניחה את הגופיה על גופי ומסדרת אותה שעומר נושך את שפתו התחתונה
״אני עושה את זה תשעים אחוז מהזמן״הוא עונה בפשטות
״ומה אתה עושה בזמן הנותר?״אני שואלת ומתיישבת לצידו על המיטה,שוכחת לגמרי מהתנאי למגורים המשותפים שלנו
״מסתכל לתוך העיניים היפות האלה״עומר עונה ומזיז את שיערי הרטוב למאחורי האוזן,אני שומעת את קצב פעימות ליבי באוזני
ואני כל כך קרובה לשבור את החוקים שלי עם עצמי ופשוט לנשק אותו להרגיש אותו מקרוב,הטלפון של עומר מצלצל והוא מושיט את ידו לכיס ומתבונן על המסך ״נתי״הוא אמר לוחץ על ׳קבל׳ קם ממקומו ויוצא מהחדר,אני מקבצת את גבותי בשאלה ומבינה שאם הוא ענה כנראה יש סיבה מספיק טובה.

~~~

אני מתקדמת פרק נוסף בתוכנית שלוש עשרה סיבות,עיני מועברות לשעון בידיעה שבשעות הערב עלמה סוף סוף תחזור
״אני צריך את העזרה שלך״עומר מפתיע אותי כשהוא יוצא מחדרו אני מניחה את ידי על ליבי הוא מופיע כמו סערה ביום בהיר ״אוקי דבר״אני עוברת ממצב שכיבה לישיבה שעומר נראה במעט מוטרד ״זוכרת את זוג החברים שלי נתי ואנה?״
אני מהנהנת לחיוב ומישרת את מבטי אליו כשהוא מתיישב בתקופה שאני ועומר רק הכרנו אותו זוג היה אמור להתחתן ולמיטב זכרוני הם כל כך שונים אחד מהשניה
״הם רבו,אני עסוק בגישור בניהם...הבעיה היא שאנה מעצבים עזבה את הבית המשפחה שלה לא בארץ...״
״תזמין אותה״אני קוטעת את עומר ברור לי לאין הוא חותר, המזל שלי בגירושין מסהר היה שהורי עמודו מאחורי ותמכו בי
גם לפני שהגעתי להחלטה סופית,וגם שהגעתי להחלטה סופית בלעדיהם הייתי ככל הנראה מאבדת שפיות לחלוטין
״רק ליום אחד,נתי כבר בכיון של פיוס והוא עושה הפקה בביתם
אם אנה חוזרת לבית הוריה היא יכולה לחזור עוד שבועיים ולכי תדעי איפה נתי יהיה עד אז ...״
״אין בעיה עומר״ אני משיבה בקלילות מבינה שאצטרך לחלוק עם אנה את מיטתי אך זה לגמרי בסדר מבחנתי
״את גדולה!אני חולה עליך״הוא אומר נושק לראשי וקם ממקומו