-השותפים 2-

חלק ב׳:פרק סיום.

חלק ב-פרק סיום;

אני בתוך חושך מוחלט,העיניים שלי מכוסות ואני לא רואה דבר
פאניקה לא עוטפת אותי,ואני אפילו לא לחוצה אף על פי שאני,
באופיי צריכה להיות לחוצה מסיטואציה שכזו,אבל אני נותנת לעומר להוביל אותי,ידו אוחזת בכף ידי ושולחת אותות של רוגע
אני סומכת עליו,בעיניים עצומות,תרתי משמעה,הוא מנחה אותי
להרים רגל,לעלות מדרגה,עוד מדרגה,ועוד אחת...

״אוקי עצרי״קולו של עומר נשמע יחד עם סגירת הדלת,אני מבינה שאנחנו נמצאים במקום סגור,אבל האווירה פה שונה,
משהו מרגיש לי ביתי,מחבק וכמעט נוסטלגי אני לא מצליחה לשים את האצבע מה יש פה,אבל אני חוזרת אחורה,לעבר הטוב

״איפה אנחנו?״אני לוחשת יחד עם הסרט הסגלגל שיורד באטיות מעיני ומגלה בפני מקום מוכר,את המקום שבו הכל התחיל,המקום שבו אני ועומר נפגשנו לראשונה,המקום שממנו יצאתי מבית ההורים,המקום שבו הכרתי את החבר הכי טוב שלי
ואת האהבה הכי גדולה בחיים שלי

״ואוו״אני פולטת מפי,האור בחלל הדירה כבוי,נרות קטנטנות מסודרות אחת אחרי השניה בשני קווים מקבילים ובניהם שטיח
אדום ארוך,אנחנו עומדים בסופו ואני מהופנטת מעומר ומריח היסמין והוניל שמסביבנו

״אני...״אני מתחילה לגמגם והעיניים שלי מוצפות דמעות,עומר ממהר לנגב את הדמעה הראשונה שזולגת מעיני ומלטף את שפתי בידו השניה

״רצית שאעשה את זה בדרך המקובלת,אז תנסי להיות מופתעת״
הוא לוחש בחיוך קטנטן שמחזיר אותי לאחור,לפעם הראשונה שחייך לעברי ואני חשבתי לעצמי שיתכן ויש בו מעבר לפרצוף יפה

״חשבתי רבות אך אני עושה את זה,אך אני מציע לך להיות איתי לעולם.ידעתי שאני רוצה שנהיה רק שנינו,בלי משפחה,חברים מכרים...במקום ששייך רק לשנינו,בהתחלה חשבתי על המקום של מאור,אבל שעברתי ברחוב ליד עם הרכב הבנתי שפה,פה הכל התחיל,פה ראיתי אותך בפעם הראשונה ולא הבנתי מה הקטע שלך,ולמה את כל כך מבוהלת ומפוחדת ואם להיות כנה
רציתי באותו הרגע,שתצאי מחיי,אבל התמכרתי אלייך מהר״הוא אומר והלב שלי הולם בחוזקה,כשאני רואה את העיניים שלו מלאות בניצוץ קטנטן של אור,בין גלים של ים,אור קטנטן.

הוא כורע ברך ואני מתרגלת תרגלי שאיפה ונשימה,משהו בכדי להסדיר את האוויר שנכנס שבקושי רב נכנס לריאות שלי

״אני רוצה אותך לנצח,אני רוצה שנעביר את החיים ביחד,שהיו
לנו מליוני ילדים,ושנזדקן יחד...אני מבטיח לאוהב אותך תמיד לא משנה כמה עליות או ירידות נחווה בחיים.אלי,תרצי להיות אישתי?״קולו נשמע מעומם שדפיקות ליבי מתגברות עליו,אני מנסה להסיר את הים וההצפה שבעיני כשידיי,וגופי רועדים