-השותפים 2-

השותפים 2:פרק 19.

...ארוך,מקווה שתהנו -
השותפים 2:
פרק 19-

פעימות ליבי התחזקו,הדופק נשמע באוזני,ועיני התמלאו דמעות.לא חשבתי שאתקל בו,שוב,אף על פי שאנו גרים באותו העיר,לפחות אני חושבת,אנני יודעת איפה הוא גר.
חזקתי את האחיזה בכיף ידו של עומר,המחסה היחידי שלי שסחרחורת משתדלת על כולי ופלקשבקים שחורים מתעתעים.

״קח צעד אחורה״עומר דורש מלירון שמתקרב לעברנו,אני מתגברת על הדמעות והכאב מתבוננת על גופו הרזה הפרצוף החוויר וידו המקועקעת לפרקים ״אני רוצה לדבר״ הוא משיב ומתעלם מהוראה של עומר אני ממהרת להסיט את מבטי ממנו שטעם קיא עולה בגרוני ״לירון תלך״אני אומרת בקול חלשו, התחושה שכל הכוחות שצברתי בשנים נלקחים ממני והאוויר עומד,לא עומד מעצמו אלא עומד להיגמר ״אתה לא מקשיב?״ קולו של עומר גובר והוא מתקרב ללירון באיום,אני משתלטת על המערבולות הגופנית ומניחה את כף ידי על עומר בלחישה ״שהוא לא שווה את זה״עימות פיזי,לא יפתור דבר, תמיד אהיה נגד אלימות אף על פי הכאב שלירון גרם לי,אף על פי שאנס אותי.״אני צריך לדבר״הוא אומר במלמול החלטי דוחף לידי פתק קטן,עומר נדרך מהתקרבות שלו אלי,וגל של צמרמורת ורעד עובר בכל חלקי הגוף,גורם לפתק לצנוח על הקרקע מהמגע המקרי בנינו וליבי להלום בחוזקה.

~~~

השמש בלי מילים אומרת שלום,נעלמת מהרקיע.אנחנו כבר בבית יחד עם עלמה,היא ועומר משחקים במרפסת,אני רואה אותם דרך חלון החדר ומצליחה לעלות חיוך יחד עם טעם הלא רצוני ואיום של קיא בפי.רגלי נכנסות לפעולה ואני מוצאת את עצמי מול האסלה בפעם השביעית,אם לא נחשיב את הפעם שרק היתה תחושה ולא יצא דבר,אז זו תהיי הפעם השמינית היום.
אני רוכנת אל עבר האסלה ותוך מספר רגעים האסלה נצבעת בצבעים שונים,ריח נורא עולה,אך מוטב לי,פחות נורא בבטן פחות נורא בחלל הפה.אני נעמדת שוב מורידה את המים מרססת קצת מבשם בריח יסמין וחוזרת אל החדר.

אני מתיישבת על המיטה הזוגית שלנו,רוצה את עומר לידי אך מצד שני לא רוצה שעלמה תהיה לבד ומוקירה תודה על כך שהוא מנסה להקל כשאני נמצאת בסערה פנימית גדולה.עיני מתמקדות בפח שנמצא בחדרנו ומתרוממת מהמיטה,מרימה את הפתק הקטן הצהוב והמקובצץ מהפח ופותחת אותו עליו מופיע המספר של לירון,אין לי מושג מה הוא רוצה,למה הוא הופיע פתאום,הוא ככל הנראה ידע על האזכרה של מאור,ושיער שנהיה שם אבל,מה הוא רוצה?מה יש לו לומר אחרי שנים?
נעלתי את הכאב שגרם במקום סודי בלב.גם שהייתי נשואה  לא ספרתי לסהר עליו,וכשלירון שב לחלומות. אז פשוט פתחתי שיטה עם השנים,לחשוב על עומר לפני השינה-לירון לא היה נכנס לחלומות וגורם לסיוטים,עומר מלאך שומר,גם בזמנים שהיה מוגדר כמת וגם בזמנים שלא היה שלי באופן רשמי והייתי של אחר.