-השותפים 2-

השותפים 2:פרק 28.

ואו!תודה על מספר ההצבעות בפרק הקודם בזמן קצר
אתן מרגשות אותי,וגורמות לי לחייך גם בתקופות פחות טובות
תודה לכן,אני אוהבת אותכן ומבטיחה שאשתדל לעשות כל מה שאני יכולה בכדי להמשך לרגש ולכתוב ❤️

השותפים 2:פרק 28.

הוא מסתובב לעברי,הפנים שלו מקבלות הבעה שונה,מופתע
הלב שלי דוהר,במהירות של מאתיים ובאוזני צפצופים חזקים

״מה זה אומר?חושבת?״הוא מתקרב לעברי צעד קטנטן,ועיניו נעוצות בעיני אני רואה שביבי שמחה שם,ניצוץ קל ומהוסס

״אני צריכה לעשות בדיקה,לבנתיים זה רק תחושות...לא רציתי
לספר לך לפני שאני מוודאה במאה האחוז״אני עונה מניחה
את ידי על ליבי,בתקווה שזה מה שיחזיר לי את הדופק הרגיל

״ואוו,אמא״הוא לוחש בשקט טומן את ראשו בכפות ידו,כשרעד
פוקד את גופו לרגע,אני מתקרבת אליו מנסה לפענח את התגובה שלו,הוא רוצה ילדים,הוא רוצה למסד את הקשר אפילו,אבל התגובה שלו גורמת לי לחשש קטן שנעלם ברגע שהוא מרים את ראשו

״מה?״אני מנסה לסחוט ממנו מילים שהעיניים היפות שלו מסתכלות עלי מקרוב,השמחה מתפשטת בעיניו אני רואה את זה

״זה יותר מדי טוב בכדי להיות אמיתי״הוא עונה בקול חלש וטומן
את ראשו בשקע צווארי שאני עוטפת אותו ,הוא מתרגש ואני רואה את זה,ומרגישה את זה,אבל לבנתיים אלו רק השערות.

~~~

״מאמי...אני יכול להיכנס?״קולו של עומר נשמע מאחורי דלת השירותים.אני אוחזת בבדיקת ההריון בידי,הלב שלי קופץ באוויר עושה סלטות לעצמו והאוויר כמעט נגמר אני לא מסוגלת להפוך את הבדיקה ולראות את התוצאה

״לא!״אני קובעת והולכת במעגלים בחלל חדר השירותים,אני רוצה לצרוח מהמתח שמתפשט בגופי.פחד מעורבב בשמחה,אני מתישבת על מסעד האמבטיה ומסדירה את הנשימות,מנסה לארגן
בראשי את האופציות שמונחות לפני חמישים חמישים או שאת בהריון או שאת לא בהריון,אני לא יודעת מה אני מעדיפה לראות.

ילד זה ברכה אבל זו גם אחריות,ההריון של עלמה לא היה קל וההרגשה והתמודדות לאחר מכן עדין נוכחות בראשי.הרגשתי לבד ובהמשך וויתרתי על עצמי,כמובן שאני אוהבת את עלמה,ולא מתחרטת על דבר,אבל אם זה היה תלוי בי הייתי מחכה כמה שנים
בכדי להיכנס שוב להריון.אך לצד כל הפחדים,החששות... אני יודעת עם עומר זה יהיה שונה,איתו אני לא ארגיש לבד,וגם אם אהיה לבד ברגעים מסוימים הוא לא יתן לי להרגיש לבד,הוא יהיה
לצדי גם אם זה בתוך הלחץ של העבודה וגם אם נעבור משברים.