-השותפים 2-

השותפים 2:פרק 27.

הכי ארוך עד היום ,תהנו!

השותפים 2:פרק 27-

בהתחלה שעומר סיפר לי על השיחה עם גוש בביתנו כישנתי
התנגדתי להצעה החוזרת של גוש.
מלכתחילה היא לא מצאה חן בעיני אבל אז,כשהתגלה הסוד ועומר ואני לא היינו ביחד השתמשתי בגוש ובהצעה שלו כסוג כקלף שבאמצעותו קיוויתי להתקרב לעומר ולהחזיר אותו.
אבל גם אז הייתי נגד הרעיון שעומר יקנה מגוש את המשרד,זה יהפוך את עומר לבוס שלי או יותר נכון לבעלים וזה לא בריא, להערבב יחסים ועסקים.

עומר בכוחות הקסם שלו ובהגיון שהציג לי הצליח לגרום לי להסכים,המציאות כזאת אם גוש לא ימכור לו את העסק הוא ימכר לאיזה עשיר מקנדה,שבבעלותו משרד הפרסום המתחרה, ויסגור את משרד הפרסום של גוש ובכך מאות אנשים יהפכו למובטלים חשבתי להתפטר וכך עומר יכול לקנות את המשרד מגוש ,אך למצוא עבודה זה לא ממש קל.

אני לא מדמיינת את עצמי יושבת בבית אף על פי,שתאורטית אני יכולה,וכשעומר רמז על זה באמירה של דרך אגב
כמעט התפוצצתי,והסברתי בקול שמנסה להיות עדין לפחות ,
זה שהוא מבוסס ואמיד לא גורם לי לחשוב על מבטלות כאופציה.עומר כנראה שכח שאני אדם שלא אוהב להיות תלוי באחרים,אפילו לא בו,רגשית זה בלתי נשלט אז לפחות בתחום הכלכלי אני לא אהיה תלויה בו בצורה מובהקת.
וחוץ מזה אני לא אדם שמסוגל לשבת בבית ללא עשייה.הכסף שיש לעומר אולי מקל על החיים אבל זה לא יגרום לי לוותר על עשייה כלשהי ולשבת בבית ללא מעש.

אז החלטנו שאני אמשיך לעבוד,עומר יקנה את החברה והוא כמו הבעלים הקודמים-גוש- לא יופיע הרבה,אלא אם כן ממש יצטרך וגם אז נשתדל לעשות את זה כשאני לא נמצאת בסביבה. בידיעה שזה יהיה קצת מוזר שהבת זוג של הבעלים נמצאת בעמדת עובדת באגף השיווק.

להפתעתי לאחר שהתפרסמה הבשורה על קנית המשרד ע׳י עומר המבטים של הסובבים והעובדים לא היו שונים במיוחד נדמה שרובם לא השקיעו בזה מחשבה גדולה מדי,אולי כי לא כולם היו מודעים למערכת היחסים בני לבין עומר או לכמה רציני הסיפור בנינו.

~~~

חלצתי את נעלי ביגון רב,ככל הנראה הרעיון הגאוני שלי להסתובב בקניון עם רוני בנעלי עקב אינו כל כך גאוני במיוחד שמדובר ביום לפני החתונה של רוני ודן.

במקום להיות כמו כל כלה נורמלית שיום לפני חתונתה הולכת לספא,מודדת את השמלה בפעם האחרונה לפני הערב הגדול , ומעבירה את היום עם המשפחה.

רוני החליטה שהגיע הזמן להסגר על שמלה בשבילי,העובדה שיש לי שמלה שיושבת בארון ולבשתי אולי פעם אחת לא גרמה לה לאושר רב או להסכמה והיא החליטה שאני חייבת ללבוש משהו חדש ומרשים אז מצאתי את עצמי במליון שמלות שונות, במגון צבעים חוץ מלבן,כמובן,אין לי כוונה שרוני תעקור את עיני ביום המאושר בחייה ורציתי לתת לה את הפוקס המגיע לה בתור כלה.