מתעוררים לחיים - פאנפיקים

פרק 6 - מזימות מרושעות

החורף כבש את הוגוורטס בסערה. גשם כבד ירד ורוח קפואה הרעידה את המסדרונות. בהתחלה אלבוס היה לובש שלושה סוודרים זה מעל זה, אבל אחרי שריצ'רד העיר שהוא נראה כמו טרול הוא החליט למצוא שיטות אחרות להתחמם. בשעות שבהן לא עשה שיעורי בית, הוא למד כישופים פשוטים נגד קור. הוא למד להבעיר אש ולכלוא אותה בצנצנת, לפלוט חום מקצה שרביטו וגם התחיל לעבוד על לחש שמפעיל מסרגות.
את סקורפיו וריצ'רד, מצד שני, עניינו דברים אחרים.
"עברו כבר כמעט שבועיים והם עדיין לא פרסמו את התוצאות של המבחנים!" אמר ריצ'רד בארוחת הבוקר בעודו משפד עשר נקניקיות על שפוד עץ ארוך. .
"בשביל מה אנחנו צריכים לדעת? אפשר לנחש לפי רמת המשחק", אמר סקורפיו,. "ולפי רמת ההשווצה. אני חושב שכולנו כבר יודעים מי המחפש של גריפינדור".
כאחד הם הפנו את מבטם והביטו אל השולחן של גריפינדור. סיימון, טמרה, רוז ועוד כמה ילדים ישבו שם וצחקו על משהו. ברגע שראתה שהם מסתכלים עליהם טמרה רכנה ולחשה משהו לסיימון. הוא הסתובב אליהם, חייך ונופף בלעג.
הם סובבו את ראשיהם במהירות.
"אני שונא אותו", אמר ריצ'רד והכה באגרופו על השולחן, "הייתי מחטיף לו מכות ודוחף את האף היפה שלו לאמצע המצח!"
"בדרך כלל אני לא בעד שנאת חינם, אבל כן, הוא לא חביב במיוחד", אמר סקורפיו ומילא את פיו בדייסה.
המראה של רוז יחד עם החבורה של סיימון עדיין גרם לאלבוס זעם בלתי יתואר, אבל כבר נמאס לו להרגיש עצוב בגללה, אז הוא העדיף להוציא את העצבים שלו על הבחור היפה והגבוה.
החלק הגרוע ביותר הייתה שהוא היה מודע לזה לחלוטין.
"ראיתם איך הוא הסתכל עלינו? כאילו אנחנו האויבים שלו או משהו". התחשק לו להחטיף למשהו – או למישהו – מכות.
סקורפיו כנראה הבחין בזה, כי הוא מיהר להציע, "היי, מה דעתכם שנלך היום לספריה התאמן על הכישוף החדש שפרופסור פליטוויק לימד אותנו?"
אלבוס ניסה להירגע. "נשמע טוב".
ריצ'רד הניד בראשו. "אתם שני החנונים הכי גדולים שיצא לי להכיר. אני מעדיף להתאמן על היכולות שלי לדפוק למישהו אגרוף. יותר שימושי".
הם גיחכו.
"האגרסיביות שלך אמנם קצת מרתיעה, אבל בהחלט משעשעת", אמר סקורפיו.
ריצ'רד הצביע עליו בשפוד. "ועוד דבר – תפסיק לדבר כמו חנון! אתה שנה ראשונה כמו כולנו, לא פרופסור לדקדוק. תפסיק".
"האמת שכאשר מדובר בציווי, אתה צריך לומר 'הפסק' ", אמר סקורפיו.
כתגובה לכך ריצ'רד ניסה להטיל עליו קללה, אך במקום לגרום לשפם ענק לצמוח על מצחו של סקורפיו, הוא רק הצליח להאריך את שיערו בכמה סנטימטרים.
"אבל זה עבד כשאח שלי עשה את זה בקיץ!" אמר, מנפנף בשפוד לכל עבר וכמעט משפד את ראשה של סווניה שעברה לידו. "זה בלתי אפשרי!"
"היי, אל תרגיש רע", אמר סקורפיו על רקע געיות הצחוק של אלבוס, "הארכת לי קצת את השיער, מה שאומר שאני כנראה אצטרך להתחיל לחפוף אותו".
"ידעתי שאתה לא חופף את השיער!" אמר אלבוס, "שום כמות של ג'ל לא יכולה לגרום לשיער להיראות כל כך שמנוני".
סקורפיו לגם מהתה שלו. "טוב, זה קצת מעליב".