מתעוררים לחיים - פאנפיקים

הארי פוטר והילד המקלל - פרק שלישי - הלילה הראשון

פרופסור מקגונגל הייתה אישה גבוהה עם משקפיים מרובעים ושיער שחור כסוף. כשדיברה נדמה היה כאילו מבטה החד סורק את האולם כולו, מוודא שאיש לא עובר על החוקים.

 אלבוס כבר הכיר אותה, כמובן – היא באה לבקר אותם פעם או פעמיים – אבל עדיין הרגיש מחויב להתנהג ברשמיות ולשבת זקוף ככל האפשר.

"ברוכים השבים וברוכים הבאים לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות", אמרה, "בית ספרנו משמש מקום למידה וחינוך במשך מאות שנים, ומבין קפליו יצאו קוסמים ומכשפות ידועים רבים. חלקם נותרו בעבר הרחוק, וחלקם עוד נמצאים בינינו היום". מבטה רפרף על פני השולחן של גריפינדור ואז אל השולחן של סלית'רין, איפה שאלבוס ישב. הוא לא היה בטוח אם היא מסתכלת עליו או לא."סגל המורים והעובדים של בית הספר הזה אמנם לא יוכל להבטיח לכם גדולה", המשיכה, "אך אם תקדישו את מוחכם ונשמותיכם, הוא יוכל להבטיח לכם את היכולת להשיג לעצמכם את החיים שבהם תחשקו. מי ייתן כי שנת הלימודים הזו תהיה שנה מוצלחת, פורייה ו... מעניינת".

עיניה שוב רפרפו לעבר אלבוס, והפעם הוא היה בטוח שהיא מסתכלת עליו. אבל למה?

ברגע שפרופסור מקגונגל סיימה את דבריה - שכללו גם כמה איסורים וחוקים - והתיישבה, הצלחות הזהובות שעל השולחנות הארוכים התמלאו באוכל מכל הסוגים האפשריים – ערמה של כרעי עוף בדבש ותפוחי אדמה, בטטות מתקתקות, פשטידות בשר ממולאות בפטריות וגבינה, מאפים ממולאים בגבינה כחולה וזיתים, קנקנים של מיץ דובדבנים והר של פירה תפוחי אדמה עם חמאה.אלבוס העמיס על צלחתו ערמה עצומה והתחיל לאכול. הוא בלס ערמה של פירה ודחס פנימה כמה זיתים חריפים. הוא כל כך נהנה שלקחו לו כמה שניות להבין שהילדה המוזרה בוהה בו. שוב. 

"אה", אמר, "אלום".

"אתה אוכל הרבה", אמרה, "זה עוד קטע שלך? או שזו רק בגרות מינית?"

אלבוס ניסה לא להיות מובך. הוא בלע ביס גדול מאוד ואמר, "אני לא בטוח למה את מתכוונת ב-'קטע', ולא נראה לי שבגרות מינית מביאה לתיאבון מוגבר. או לפחות – הם לא קשורים אחד לשני"."לא, היא צודקת", אמר מישהו. אלבוס הביט הצידה והופתע לראות את הילד עם הקעקועים – רי'צרד. "אני התחלתי לאכול הרבה כשהייתי בן עשר וגבהתי בעשרים סנטימטרים".אלבוס בחן את שרירי הידיים שלו ואת קומתו החזקה והחליט להאמין לו.

הילד הבלונדיני, סקורפיו, רכן אליו מהצד השני של השולחן. "אז מה, אלבוס – מה הקטע שלך?"

אלבוס הרים את מבטו באמצע בליסה של תבשיל תפוח אדמה ושמנת. "ממ?"

"אתה יודע, הקטע שלך", הוא אמר שוב, "הסיבה שבאת לכאן".

"אהה.... המצנפת שיבצה אותי לכאן?"

"אין מצב!" אמר ריצ'רד מיד, "המצנפת לא הייתה משבצת ילד ממשפחת פוטר לסלית'רין. בטח אמרת לה משהו שעצבן אותה".