ליאם
זו שעת בוקר מוקדמת, בית הספר היה המלא בתלמידים המתרוצצים ממקום למקום, ניגשתי לעבר כיתת הלימוד שלי, שנה חדשה החלה, מביאה איתה התחלות חדשות, לפחות כך זה הרגיש.
הכיתה הראשונה שלי הייתה, לפי מיטב זכרוני, כיתת של הבוגרים, השנה הראשונה והמכרעת ביותר בתור קריירת המורה שלקחתי על כתפיי.
דחפתי את הדלת שהובילה לכיתה שלי, לקחתי מספר צעדים קדימה, מצפה לגלות כיתה ריקה מאחר והיו עוד 15 דקות עד הצלצול, אך לא כך היה.
נערה ישבה בשולחן בסוף הכיתה, ראשה שמוט על השולחן לצידה היה פלאפון עליו התחברו אוזניות, עם עוצמה גבוה ביותר מאחר ושמעתי את הלחשוש הקליל עד לקדמת הכיתה
הנחתי את תיק הצד שנשאתי עמי על הכיסא, החלטתי שזה יהיה ראוי ומכובד אם אגש אליה, היא כנראה תהיה אחת מתלמידותיי בהמשך השנה הזו.
העליתי על פניי חיוך נעים, וניגשתי אליה מניח יד על כתפה, היא נרתעה מידית, כאלו ידי הייתה אש שורפת, שהיא הרימה את מבטה אליי, עבר שם זיק של אימה אמתית שהתחלף בחשש והיא נשכה את שפתייה.
היא משכה החוצה את האוזנית ושאלה "אני מפריעה, אני יכולה פשוט לצאת, אני פשוט לומדת כאן בשיעור הבא, חשבתי שלא באמת יהיה אכפת למישהו".
צחקתי בחיוך אדיב "ממש לא, רק רציתי לדעת את שמך?".
"נינה מרטין" היא הגיבה אוטומטית, כמעט כמו מכונה.
"אז נראה שאני יהיה המורה שלך, מיס מרטין, מר ליאם פיין, זה השם" הצגתי את עצמי בחיוך.
היא הנהנה נראה שרווח לה, היא השעינה את ראשה על השולחן שוב, דוחפת את האוזנית, ומתעלמת לחלוטין מסביבתה.
חזרתי לקדמת הכיתה, מוצא את עצמי תוהה על הנערה הזו, והשוני שלה.
~~~
בהמון אהבה,
מתחילה סיפור חדש! איך אפשר בלי?
בשביל שיהיה סדר ואני לא אפרסם לכם בתדירות גבוהה מידי או נמוכה מידי, נקבע יעד.
מטרה: 30 לייקים.
תהנו!
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Broken Heart
Fanfiction[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה...
