ליאם
שמץ של הגיון לא פעל באותו הרגע, לרגע אחד עבדתי על פי הרגשות שלי, שום דבר מעבר, והיא נישקה אותי בחזרה.
אבל זה היה רק רגע אחד, ואח"כ המצפון והגיון חזרו להציק לי, התרחקתי במהירות עיניי התרחבו בבהלה שהבנתי מה מעשי ומה השלכותיהם.
אלוהים, איך יכולתי לעשות זאת? לתת ולו לרגע אחד שבו הרסתי הכול, בשביל שנייה שבו הצמדתי את שפתיי לשפתיה, אומנם זו הייתה נשיקה מדהימה ואמיצה כזו שמעולם לא חוויתי לפני.
אבל זו נשיקה! ובשבילה הרסתי הכול, אני המורה שלה, אני לא אמור להיות מעבר לכך
אף פעם!
"אני כל כך מצטער" אמרתי מתרחק מיד, התנצלותי הייתה כנה באמת הצטערתי על כך שלמרות שאשקר אם אומר שלא אהבתי את זה.
"זה לא היה אמור לקרות, אני כל כך מצטער" חזרתי שוב על דבריי בחרטה עמוקה יותר.
"זה בסדר" היא קטעה אותי לבסוף, היא הנידה בראשה.
"אני יכולה לבקש ממך משהו?" היא שאלה בביישנות, זה נראה כאילו הנשיקה לא הייתה בעיניה בחשיבות רבה במיוחד. הנהנתי והסתובבתי אליה במהירות והיא שאלה "אתה יכול להישאר איתי?".
הבטתי בה בחוסר הבנה, אך אט אט הבנתי למה הייתה כוונה "את מתכוונת.. לא! אני לא יכול, אני המורה שלך!" אמרתי במבט נוקב וקול חמור יותר ממה שהתכוונתי, אבל לא יכולתי לחזור בי, זה היה פסול.
"בבקשה, אני לא באמת יכולה לישון, בבקשה" היא התחננה" עיניה ביקשו, ואני לא יכולתי לסרב "בסדר" נכנעתי לבסוף.
נכנסתי איתה מתחת לשמיכה, היא נצמדה לחזי, לא ידעתי עם זה בסדר מבחינתה אך עטפתי את זרועותיי סביבה והיא נרדמה בחיקי.
YOU ARE READING
Broken Heart
Fanfiction[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה...
