ליאם
"ליאם, בבקשה, אני ממש ממהרת ואתה גם ככה עובר ליד" מיס קיירה מילר ביקשה ממני, היא הייתה המורה לספורט, ביקשה ממני בהתחננות בזמן שפגשתי בה בחנייה.
"בסדר" נאנחתי לבסוף, לוקח ממנה את הכדור, היומן והמפתחות והדריכה אותי איפה להניח כל דבר.
צעדתי לאולם אך שהנחתי את ידי על הידית, היא נפתחה.
ראיתי שני נערים, נער ונערה שוכבים זה מעל זה, זה היה ברור בהחלט מה מעשיהם, רציתי להסתלק כלעומת שבאתי, אך שהם הביטו בי לא יכולתי לנוע, זה הייתה נינה.
ראשי התרוקן, גופי בער באופל, בכעס וקנאה שלא ידעתי שקיימים בי, עצב הגיע, עצב עמוק ואפל איים להטביע אותי איתו.
קופי קפא, כל עורי געש, ומילותיי נתקעו, האם זה באמת קרה? האם זה כאן?
הבחור ברח לא יכולתי אפילו להביט בו, זה הגעיל אותי, וידעתי שאם אני אדע מי זה לא אוכל לשמור את ידיי לעצמי.
"ני-נ-ה" גמגמתי לבסוף בחוסר אמון.
היא משכה עליה את בגדיה התכסתה, נצמדת לקיר ורועדת מפחד ומאימה, נגשתי עליה לא היה דבר אחר שיכולתי לעשות.
"נינה, מה קרה?" חשקתי את שפתיי בכעס עצור, לא ידעתי איך להתייחס לזה האם להאמין לזה בכלל.
רציתי בכל ליבי לגעת בה, אך לא יכולתי, לא כרגע.
היא הייתה עם מישהו אחר שהוא לא אני, הוא נגע בצורה כל כך אינטימית וכפי שזה היה נראה היא לא התנגדה, כאב לי, כל כך כאב לי, ואמרתי את הדבר שיגרום ללבי להתרסק יותר מכפי שהוא מרוסק "נינה, תראי, אם לא אהבת אותי מהתחלה, ולא רצית מערכת יחסים כזו איתי, היית צריכה רק להגיד, זה לא היה מונע ממני לעזור לך".
כן, הבנתי באותו הרגע, היא הייתה איתי כי אולי חשבה שאם לא, אני לא יעזור לה, כך היא חושבת עליי? רק לחשוב זאת פגע בי יותר.
היא הרימה את מבטה עליי "זה לא כך!" היא התנגדה בכאב "ליאם, אני..." קולה גווע.
"זה לא חשוב" הנדתי בראשי "הבנתי, אני מבטיח לעזור לך, עכשיו תתלבשי יש לך שיעור, אני לא חושב שזה רעיון טוב במיוחד שתאחרי".
~~~
הפרק הזה מוקדש לנוי noy2001
ותום tom-bar
שחוץ מאשר שהם הקוראות המדהימות שלי, הם חברות לחיים.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Broken Heart
Fanfiction[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה...
