ליאם
"אני מבטיח לך" מלמלתי לתוך שערה, משאיר אותי בחיקי עוד מספר דקות, הושבתי אותה על רגליי ונתתי לדמעות לשטוף אותה, לבכות על צווארי.
רק מלחשוב על מה שהיא עברה מילאה אותי חלחלה ושנאה לא מתוארת, בלתי אפשרית והגיונית, רציתי להתניע את הרכב ולהכות אותו, להכניס לקודקודו מה הוא עשה לביתו, לחלק ממנו.
הוא הרס אותה, פשוט ככה לא היה דבר אחר להגיד זאת.
נתתי לה להירגע והשבתי אותה מולי בספה "נינה, אני רוצה שנדווח לזה ואני אקח אחריות עלייך עד גיל 18, האם זה בסדר?".
היא הנידה בראשה ואמרה כאחוזת פחד "לא, ליאם, הוא ימצא אותי ושזה יקרה, אני אפסיק לנשום".
הנחתי מיד יד על פיה, גוער בה "אל תאמרי זאת לעולם".
היא הסירה את ידי "אתה לא יודע למה הוא מסוגל".
"זה לא חשוב" קבעתי בסמכותית "אנחנו נתמודד עם זה, אני מבטיח לעזור לך".
היא הסיטה את מבטה "אפשר ללכת לישון?".
הנהנתי בראשי "בוודאי, החדר למעלה כולו שלך".
"ומה איתך?" היא התעניינה.
"אני אשן כאן".
"אתה יכול לישון איתי, זה לא מפריע לי" היא אמרה בכנות, סוג של חיוך עלה על שפתיה.
רציתי בכל ליבי לישון איתה למרות להגיון אסר עליי בכל תוקף, דחקתי אותו הצידה לפחות הלילה, הבטחתי שאמור עליה וכך אעשה.
שכבנו בשני הצדדים של המיטה שגבו אחד כלפי השני, אך במשך הלילה התהפכנו שוב ושוב עד שמצאנו את התנוחה הנוחה לשנינו, מכורבלים זה בזה.
~~~
לא עודכן הרבה זמן ואני מתנצלת!
תהנו מהפרק!
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Broken Heart
Fanfiction[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה...
