ליאם
שעת בוקר מוקדמת, קרני שמש חמקמקות נכנסו דרך הווילון המוסת למחצה, הבטתי בה ישנה בזרועותיי כה שלווה ורגועה, אהבתי את המראה שלה כך לבושה בחולצה שלי.
נשקתי לכתפה וזחלתי בשקט מחוץ למיטה כדי לא להעיר אותה, ירדתי למטה רואה קופסאות מסודרת, היא הכינה אתמול ארוחה ואני שכחתי לגמרי מזה, אני מניח שפגעתי בה כך.
אני רגיל כל כך לגור לבד, לחלוטין שכחתי ממנה, אסור שזה יקרה שוב הבטחתי לעצמי בשקט.
הוצאתי את הדברים הדרושים לארוחת הבוקר, ששמעתי לחשושים מהקומה העליונה, היא התעוררה?
החלטתי לבדוק זאת, ועליתי למעלה.
קולה היו נמוך ולא יכולתי לשמוע דבר, אז התקרבתי אך שהייתי מולה היא כבר ניתקה.
"הכול בסדר?" שאלתי בדאגה.
"א-ני כן, זה רק היה משהו לגבי השיעור הראשון הקדימו לנו אותו קצת".
אני בוחן אותה, משהו מרגיש לא בסדר, אולי היא מסתירה משהו, אך אני לא יכול לדחוק אותה לפינה לא במצב השביר שהיא נמצאת בו כרגע.
"בסדר, בואי נאכל ונצא" אני מושיט עליה יד.
אך היא מתמהמהת מעט עד שהיא לוקחת את ידי "אולי כדאי שלא נלך ביחד לבית הספר? זה מעלה שאלות" דבריה מפתיעים אותי עד שאני נאלץ להסתובב במקומי ולהביט בה בחוסר אמון.
"אני פשוט לא רוצה לאבד אותך, אני מפחדת שיגלו עלינו" הפחד בעיניה מבהיר לי שאין זו בדיחה בעיניה.
"בסדר גמור, אם כך, תבואי במונית?" היא מהנהנת ואני מחייך ועוטף כתפה עם זרועי, מקרב אותה עליי יותר.
~~~
חג שמח! פסח כשר ושמח.
תהנו מהחג ומהחופש.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Broken Heart
Fanfiction[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה...
